שינויים בלוח הזמנים

יקרות ויקרים

מכירים את החוויה שיש לו”ז ואז משהו קורה, הכול כביכול משתבש, ויש לעשות שינוי?

זה קרה לי בסופש האחרון. תכננתי לנסוע לאימא שלי להיות אתה, יחד עם הבן שלי. היא גרה במרכז. היה מתוכנן בנוסף סשן אצלה…כך חשבתי לתפוס 2 ציפורים במכה.

ביום חמישי הבן שלי התחיל להראות סימנים של חולי. הוא התלונן על כאבי ראש חזקים ונראה ממש חלשלוש. לקח לי מספר שעות לעכל את מה שקורה והבנתי שוואלה, לקחת אותו לאימא שלי בשישי זה לא ריאלי. הנסיעה ארוכה, הוא זקוק לפוצי מוצי ואין לי עניין שאימא שלי תידבק.

בערב כבר שלחתי הודעות לכמה אנשים שהתכנית משתנה, הזזתי את זמני הסשנים העתידיים , כי הרי מחלה כזאת יכולה להימשך מספר ימים. לא הרגשתי שום התנגדות לשינויים. אני זוכרת תקופות ששינויים כאלה היו יכולים להלחיץ אותי, גם ברמה הכלכלית וגם מיינד לא כנוע לגבולות במרחב.

לאחר מכן, התפניתי להתעסק עם מה שקורה בחוויה שלי לבן שלי. שאלתי את עצמי מה קיים בי אשר מביא לי את החוויה של בן חולה, עם סימפטומים מסוימים, ביקשתי עזרה מהבורא, מה עליי לעשות? מה הדרך הטובה ביותר לטפל במצב? ביקשתי עזרה בניקוי. הוספתי את הנני האני, תודה, מי שמש כחולים, הוספתי עוד כמה כלי ניקוי. אין מילים לתאר עד כמה הבוראת עוזרת כאשר מבקשים ממנה. הרבה פעמים אני שומעת מאנשים שהם פשוט שוכחים לבקש, שוכחים את התפילה , שוכחים לבקש עזרה. אולי בגלל שאני לא ממש אוהבת לבקש עזרה מאחרים, משום מה לבקש עזרה מהאלוהות כל כך פשוטה עבורי. כמו נשימה. זה פותר אותי מלהתעסק עם היזימה הזאת.

בכל מקרה, התפילה הזאת הניבה פתרונות. השראה הגיעה מה לעשות, וראיתי עד כמה המחלה הזאת היא בתוכי. עד כמה הייתי צריכה את הרגע הזה של לעצור, להיות בבית, להיכנע לגבולות של המציאות. ועכשיו אני יושבת מול האש באח, נעים וחמים, הבן לידי, כבר אמר לי היום שהוא מרגיש ממש יותר טוב, אימא שלי נמצאת עם מישהי אחרת אשר דואגת לה, ואיכשהו השבת הזאת הפכה לחגיגה של מנוחה והרבה אהבה.

אז אם לסכם את מה שנאמר כאן, אחלק זאת ל 2 נקודות פרקטיות.

הראשונה – כל מה שקורה זה הזדמנות לניקוי, וזה תמיד תמיד לטובתנו. אני לא שמחה שהבן שלי חלה, אבל אני ממש מקירה תודה על ההזדמנות שניתנה לי לנקות את הזיכרון בתוכי אשר הביא לי את החוויה הזאת. מרגיש כמו פתיחת לב עמוקה ביותר כלפיו, כלפיי וכלפי כל המעורבים בעניין. והרי אין לאן להגיע..אלא רק להיות.

השנייה – לבקש עזרה מהבורא. הפעולה הפשוטה הזאת בחוויה שלי מצוינת אם מגיעים לנקודת אי ידיעה, חוסר אונים וכו’, אפשר ישר להתחיל שיחה. זה די חסידי למען האמת😊 וזה עובד 100% מהזמן. לפעמים אני מקבלת שיחות טלפון מאנשים אשר נמצאים במצוקה. כאילו לי יש תשובות. אבל אני אגלה לכם סוד ידוע……גם לי אין תשובות. אין יותר גבוה או מעשיר, או מעורר השראה, או מדויק, או מעצים, או מחכים, או מלמד או מספק, או מרגיע, מלייצר את הקשר עם האלוהות בתוכנו. כאשר זה מתבסס אנו מבינים שאנחנו אף פעם לא לבד. שאנחנו תמיד שמורים ואהובים ללא תנאי.

אני אוהבת אתכם

הניקויים שלכם הם מתנה לעולם כולו

תודה!

סמדר דבורה

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *