עבר כבר חודש מאז חזרתי מהסמינר לזהות העצמי דרך ההו’אופונופונו. מה למדתי הפעם?

המסר העיקרי עבורי היה  לקיחת 100% אחראיות על המאורעות של חיי.

במהלך הסמינר המשתתפים שאלו לעתים קרובות: “האם אני יכול ללמד את המטופלים שלי, הילדים שלי או קרובי משפחתי את התהליך?” חשבתי כמה אנחנו מורגלים  להעביר את האחראיות הלאה מאיתנו אל האחר. 

עשיתי בדיוק את אותו דבר. השתמשתי בכלי ניקוי אחד שאוכלים אותו לניקוי מערכות יחסים.

אחרי שאכלתי ממנו, תפסתי את עצמי חולמת בהקיץ כמה יהיה נפלא אם הבן שלי והחברה שלו יאכלו ממנו גם.

מדי פעם, ישנה אי הבנה מלווה בקור בננו. אה, לו רק החלום שלי יתגשם….

אפילו התחלתי לחשוב איך להציג את כלי הניקוי הזה, כדי שהם לא רק ינסו זאת פעם אחת אלה ישתמשו במידת הצורך.

ואז פתאום חוויתי טלטלה! אם אני שומעת על איזושהי בעיה עם ילדים – זהו רק הזיכרון שלי שחוזר אליי! זהו הזיכרון שלי! אז מדוע אני רוצה בעצם לפתור את הבעיה באופן הזה? אולי בעולמם, זאת בכלל לא בעיה!

“תאכלי בעצמך” – אמרתי לעצמי וסיימתי לאכול את כלי הניקוי.

הכל מתחיל ממני. השלום מתחיל בתוכי. אני כמו החלק הראשון בשרשרת הדומינו. אם אני נופלת, כל השאר ייפול גם אם אני מנקה, זה יתנקה מכל השאר גם .

הנה הסיפור של איהלאקאלה היו לן שסופר בספר אודיו “אפס מגבלות” שעורר בי השראה ושם את הדברים במקומם.

“איש צעיר אחד בהוואי עבר תקופה קשה. האימא שלו אמרה שאנשים לא אוהבים אותו, לא היה לו פשוט בבית הספר…האימא שאלה כיצד ניתן לעזור לו. הייתי צריך להזכיר לה: את לא תעזרי לו. זה הכל קשור אלייך. מה קורה בתוכך שאת מתנסה בזה?”

או

“את מתפללת לאדם הלא נכון, עניתי. עדיף להתפלל עבור עצמך ולבקש מחילה על כל מה שקורה בתוכך שמראה עצמו כמחלה בנכד שלך”

אנשים לא חושבים שהם המקור של ההתנסויות בחיים שלהם.

בוא נסכם: הכל מתחיל מאיתנו. לנקות את עצמינו – לשנות את עולמינו. כאשר זה משתנה, צעד אחר צעד השינוי גם מתבטא בעולם החיצוני. השינוי הזה מתרחב כמו אדוות במים שגדלות עוד ועוד…

השלום מתחיל מתוכי! תודה!

אינקה