ניסים של סמינר

האוניהיפילי שלי העירה אותי כעת…רבע לאחת בלילה. הבנתי שאני צריכה להוריד לדף את מה שהתרחש
אתמול, סמינר נוסף של הו'אופונופונו הסתיים
וואו
זה היה הסמינר הראשון שלי בו הייתי לגמרי לבד. בדרך כלל יש תמיד עוד מנחה ברקע שמלווה בניקויים. ונשאלתי אם אני יכולה לבד לגמרי. הרגשתי שמציעים לי לקפוץ מבנג'י. התרגשתי. ניקיתי . הסכמתי. לפני כמה שנים לא היה מצב שאסכים לכזה דבר. הפחד היה גובר
מה אספר על רשמי הסמינר המיוחד הזה
תמיד ניסים ונפלאות קורים בסמוך לסמינר. קצת יותר מהרגיל. כל הניקויים הנעשים על ידי כל כך הרבה אנשים מוכיחים לי שוב ושוב שיחד העצמה כל כך הרבה יותר מורגשת. יחד זה יותר מלבד
ולכן אני רוצה ממש להודות לכל האנשים הרבים אשר השתתפו בסמינר, ביקשו ניקויים ויצרו אדוות של השראה בכל הבריאה
יש לפעמים ניסים שאני אוהבת במיוחד מכיוון שהם קטנים, עד שכמעט אפשר לפספס, והם בעלי מתיקות גבוהה במיוחד
הנה אחד כזה
שבוע וחצי בערך לפני הסמינר, נכנסתי הביתה. בכניסה לבית שלי יש חדר כניסה המיועד למעילים, וגם לנעליים. הייתה לי ארונית קטנה שאכלסה את כל זוגות הנעליים שלי. ובזמן האחרון קלטתי שיש לי לא מעט כאלה. כבר לא התחלתי לסגור את הארונית בקלות. ובאותו יום הרחתי גם את הנעליים. והריח לא בא לי טוב. אמרתי לעצמי, סמדר, לא מתאים הריח הזה בכניסה לבית. זה לא נעים
בלב ביקשתי לעצמי פתרון. וכך במשך מספר ימים, כל פעם שנכנסתי הביתה, המחשבה עלתה בי. ולא ידעתי איך אפשר לפתור. ניקיתי. אפילו לא במכוון באופן מודע. עד כדי כך הייתי ללא אג'נדה
ביום שלישי השבוע, הגיעה אליי האישה הנפלאה אשר עוזרת לי בהחזקת ניקיון הבית. היא לקחה רגע הפוגה וישבה לה בחוץ בשמש. יצאתי אליה לשיחה קצרה, והיא אמרה: "סמדר, תראי את הכוננית הזאת, אולי נשים אותה כאן (בכניסה לבית) ואז יהיה לך מקום לכל הנעליים, וחדר הכניסה בתוך הבית יתפנה? הייתי בהלם. איך היא ידעה שזה בדיוק מה ששאלתי את עצמי ובקשתי
לא סיפרתי זאת לאף אחד! הסתכלתי על הכוננית שהיא הצביעה עליה, וראיתי את הכוננית שנמצאת אצלי בשטח בחוץ מהדיירים הקדומים עוד. כל הזמן רציתי להעביר אותה לפח. הכי לא רציתי אותה. והיא אומרת לי ננקה אותה עכשיו עם צינור מים והיא תהיה אחלה. אני כמובן מנקה תוך כדי, מכיוון שזה הרגע הזה בו אני יכולה בקלות להיתקע בהתנגדות/זיכרון ואני מבקשת לוודא שההתנגדות היא השראה ….ותוך שניות ההתנגדות הופכת להסכמה, ואני רואה עד כמה מה שהיא מציעה זה מושלם. אן מילה אחת לתאר זאת. יאללה אמרתי. ברגע הרמנו את הכוננית, העברנו אותה מחוץ לבית, קרוב לדלת הכניסה מתחת לפרגולה. הבאתי צינור , והיא לקחת פיקוד וניקתה לי את הכוננית. ואני מסתכלת על כל המצב ונדהמת. עד כמה הכול פשוט. בא עד אליי כמו עוגת הפתעה ליומולדת. הנה בשבילך
ההתרגשות הפנימית הייתה גדולה. הרגשתי חגיגה של ממש. הילדה שבי רצתה לקפץ ולרקוד
ועכשיו חדר הכניסה בבית התאוורר ויש לי שם עוד קצת סידור לערוך אבל בגדול, הנעליים שלי מרוצות ממש כי יש להם מקום להתרווח, והריח בבית מלבלב
אני רוצה להודות לכל משתתפי הסמינר, על ההזדמנות עצומה שניתנה לי לנקות איתם ועם משפחותיהם, קרוביהם ודורותיהם! תודה תודה תודה
תודה לכל מיישמי ההו'אופונופונו אשר מנקים כבר 30, 40, 50, 60 שנה ויותר. בזכות הניקויים שלכם אני מנקה גם
תודה לכל האחראים על קיום הסמינר בעולם ובארץ
תודה למקום בו הסמינר התרחש. שכרתי בקיבוץ חניתה דרך מעיין הנפלאה שקישרה אותי, דירה מופלאה אשר השקיפה על נוף עוצר נשימה….ובו רואים את הגדר בין ישראל ללבנון. צילמתי תמונות כדי להראות לכם עד כמה קרובה הייתי בין מדינות ועד כמה סימבולי עבורי זה היה. (שמאל לגדר זה לבנון וימינה, ישראל) חשבתי לעצמי, איזה יופי שהניקויים קורים כאן על הגבול. מי ייתן ושלום מעבר לכל הבנה יתקיים בין המדינות
תודה לכל הניקויים שלכם קהילה מופלאה. כל אחת ואחד מכם תורם את שלו לניקויים הקולקטיביים
מאחלת לכולנו שלווה ושמחה מעבר לכל הבנה
השלום של האני
סמדר דבורה

2 thoughts on “ניסים של סמינר

  1. תודה סמדר
    על סמינר חזק במיוחד ( שהיה לי אישית ממש קשה פיזית ומבחינתי זה אומר שקרה ניקוי משמעותי) ועל ניקוי לבני משפחתי וביתי
    הרגשתי את זה כל השבת שלאחר הסמינר.
    תודה תודה תודה ושלום מעבר לכל הבנה לכל האנשים שליבם קורא להם לנקות. אני אוהבת אתכם, רחל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *