החיים נפלאים במסתוריותם.
הפוסט האחרון שכתבתי היה על אשמה. באותו זמן, לא חוויתי אשמה באופן מודע.
,בעצם לא ידעתי שאכתוב את הפוסט הזה בעיקר עבורי. כן, גם באהבה לכולכן/ם.
עם זאת, שמתי לב שהלימוד/ שיתוף העוברים דרכי, מיועדים גם עבורי. אני זאת שצריכה להבין את הדבר, היות והזיכרונות הנמצאים בי רבים.
אז לגבי הפוסט של האשמה, זה היה די מדהים לראות שיום אחרי שכתבתי אותו, חוויתי את אחת האשמות הפנימיות החזקות ביותר. איך הבוראת מעניקה לי שיעורים והדרכה שפותחות נתיבים להבנה עמוקה את הפנימיות שבי . קודם הסבר, ואז ניסיון😊
. ובגלל ההבנה שהגיעה, שאשמה היא הענשה עצמית, המשאירה אותנו במקום של קרבנות ואומללות, הייתה בי ההשתוקקות לעבור דרכה מהזווית הזאת. ראיתי כמה אני כועסת על עצמי, מאוכזבת ומענישה, ואמרתי לעצמי – סמדר אהובה, יש לך זכות לטעות. באמת יש לך זכות שכזאת. לבקש סליחה זאת הדרך לצאת לאור. וכך עשיתי. שוחחתי עם הבוראת בתוכי, אמרתי לה – אני לא יודעת מה קיים בי אשר הביא אותי לפגוע באדם הזה באופן כל כך ברור ואגואיסטי. אני ממש ממש טעיתי. אני מבקשת סליחה מכל הלב שלי. והייתה בי השראה ללכת כל יום לנחל ולטבול במקווה. והכל פשוט עזב אותי. כל תחושת האשמה, המסכנות וההלקאה העצמית. והתעוררתי לפני יומיים חזרה אל עצמי. בהרגשה של שחרור מדהים, באהבה גדולה ובחופש. איזה סיבוב פנימי זה היה. וכמה נפלא לשוב לחיק הבוראת. חזרה את המרכז ואל השראה .
אפשר לעבור דרך כל אשמה שהיא. ברכות לשוחח עם הילדה הפנימית, בסבלנות אין קץ וכן בהשתוקקות לחזרה אל נקודת האפס. התערבות אלוהית אפשרית עם התפילה באה מהמעמקים. אין דבר שאי אפשר לסלוח עליו.
ברגע שחזרתי להיות חופשייה ומאושרת מאד, מיד החלו הטלפונים לחזור אליי, של אנשים המבקשים עזרה. ממש מצבים. וזה להזכיר לי שהזיכרונות עדיין נמצאים, ועכשיו אני יכולה לקחת שוב אחראיות ולהמשיך לנקות. רק היום ראיתי תאונת אופנוע קשה עם הרוכב במצב פגיעה רציני…עולמי אינו נח לרגע, גם אם בתוכי אני מאושרת. ואולי דווקא בגלל מצב זה, אני רואה יותר ‘אסונות’ ונפגשת עם יותר ‘מצבים מאתגרים’ של חיי האנשים סביבי.
שלא ארדם באושרי הפנימי….מה שנראה בחוץ כסובל, מבקש אהבה וחמלה בחוויה הפנימית שתוכי.
תודה על השיעור הנפלא הזה על אשמה. כפי שכמה כתבו, אכן אש מה’.
תודה לתקשורת המעמיקה והולכת עם הבוראת
תודה על הקיום שלכם, על האפשרות לגעת במעגל אנשים המבינים שהם התוצר של כל הזיכרונות שנאגרו בהם במשפחותיהם, קרוביהם ודורותיהם לאורך עידנים, והם מבקשים ניקוי לאותם זיכרונות דרך ההו’אופונופונו, וחוזרים אל נקודת האפס. בזכותכם העולם שלנו משתנה. אם יש אקטיביזם בעולם, זה הדבר!
תודה תודה תודה
סמדר דבורה
נ.ב. לכל אלה שעדיין רוצים להגיע לסמינר, יש לקחת בחשבון שב 6 לספטמבר המחיר עולה…
אז יש עוד יומיים למתלבטים
http://hooponopono-miracles.info/hooponopono-israel.com/registration/
סמדר יקרה 🙂
תודה על הסמינר הנהדר במיוחד. ביהירותי חשבתי שאני בגדול מבינה את הבסיס של ההו’אופונופונו ובסמינר הזה רק אלמד כמה כלים חדשים. כמה טעיתי…. אתמול קלטתי שפספסתי כמה דברים סופר-סופר בסיסיים (למשל, לעשות את התהליך המיוחד עם האוניהיפילי לפני שקוראים את החוברת, או – לנקות את הרגש שעולה עם החוויה ולא את החוויה עצמה). איזה מזל שבאתי.
המון המון תודה, איזה כיף שהסמינר לפני ראש השנה. אני מרגישה שעכשיו אני באמת יכולה להתחיל מחדש. עם בסיס יותר חזק ויציב והמון כלים חדשים (וגם כאלה שקראתי שוב ושוב בחוברת ועד כה פשוט עברו לי מתחת לרדאר).
באהבה רבה
מיכל
מיכל אהובה,
תודה על נוכחותך בסמינר….ואיך לא התחבקנו? זה ממש לא זכור לי. ממש רציתי. אז אני שולחת לך כאן חיבוק אנרגטי.
לגבי מה שכתבת, אגלה לך סוד. גמני למדי מלא דברים חדשים בסמינר האחרון. האמת שכל סמינר חושף בפניי משהו חדש.
הניקוי של הזיכרונות מפנה בנו מקום להבין עוד וקבל בהירות עמוקה יותר על התהליך.
שמחה שהיו בך גילויים ואת מוכנה לחגי תשרי הבאים עלינו לטובה. זוהי הזדמנות גדולה של תיקון בחגים אלה.
אני מאד אוהבת אותך ותודה על כל הניקויים שלך. מאחלת למשפחתך, קרובייך ודורותייך שלווה מעבר לכל הבנה
סמדר יקרה,
ממש רציתי לבוא ולהגיד תודה וחיבוק והתביישתי… שלחתי לך הרבה אהבה (מקווה שהרגשת…). איזה מזל שהבאת אלינו את הפלא הזה, ההו’אופונופונו המקורי, אוצר כל כך יקר בשבילי. הוא ממש האושר של חיי. ועכשיו אוכל באמת להתחיל לתרגל כמו שצריך, איזה כיף!!!!!
אוהבת אותך בכל לבי
מיכל