אם נשאל את אחת האמהות מהי תשומת לב ודאגה, אני מניחה שנפתח את עצמינו לאנציקלופדיה שלמה מלאה בחוקים, גבולות והנחיות שיש לבצע כל יום.

הייתה תקופה בחיי שהייתי מקשיבה לשיחות  במגרשי משחק לילדים שהתרחשו בין הנשים שבילו שם עם ילדיהם. אני צריכה  לומר שתמיד מישהו נשפט שם, על חוסר דאגה  מספקת לילד כזה או אחר.

ברגע שזה היה קורה, מיד 100 עצות היו נשלפות שידעו כיצד ניתן לעשות משהו יותר טוב.

כשאנו מתייחסים לנושא תשומת לב ודאגה, מיד אנו חושבים על מישהו אחר, רק לא על עצמינו. ולעיתים קרובות שוכחים שרק אלוהים יכול לספק את תשומת הלב הטובה ביותר.

עם תרגול ההו’אופונופונו הבנתי שאין דרכים דומות בגידול ילדים, בטיפולים או בכל דבר אחר. כל אחד מאיתנו הוא ייחודי. אם תינוקת בשם אנה הייתה נולדת לאימא בשם הלן, זה אומר שרק האימא הלן יכולה לעשות את הבחירות הנכונות שקשורות לילדתה.

אם אני אתייחס לאימא הלן כאחת שטועה, אני יכולה להעניק תשומת לב ודאגה לעצמי ולנקות את כל המחשבות השליליות שבי, הדעות וההתנגדויות. זהו הזיכרון שבי ואין לו שום קשר עם האימא ששמה הלן.

כעת אני עושה כמיטב יכולתי לא לתת עצות. אני עושה כמיטב יכולתי… אך לפעמים אני בקושי עוצרת את עצמי.

בכל מקרה, אני רק צריכה להכיר את הכלים של ההו’אופונופונו וליזום את תהליך הניקוי. אז האלוהות עושה את חלקה וזה יהיה מדויק עבורי ועבור אחרים.