סבלנות

קהילה נפלאה בשקט בשקט כולנו ממשיכים לנקות, נכון? החיים עם ההו’אופונופונו מקבלים תפניות אחת ל.. החודש האחרון יצא לי לבלות 6 פעמים בבתי חולים. זה הגיע לרמה שהייתי צריכה לתפוס שיחה צפופה עם הבורא ולשאול מה פה קורה פה? ליוויתי את אימא שלי פעמיים ואז חבר היה צריך לעבור ניתוח וליוויתי אותו בכל התהליך. כל פעם כול העיסוקים שלי התפנו עבור הליווי הזה. כל המחויבויות שלי התבטלו להם כמו קסם האמת, עד שלא יכולתי בכלל לתרץ למה לא. היה ברור […]

חבלי האקא

חבלי האקא הקיימים ביני ובין כל מערכת הקשרים שלי עם אנשי המשפחה הגרעינית שלי, עם החברים שלי, עם אנשי הכפר בו אני חיה, עם האדמה שהבית בוא אני גרה נמצא, עם הבית עצמו, עם כל הדוממים בחיי, עם מדינת ישראל ותושביה….עם עולם הצומח, בעלי החיים….זה באמת כולל את כל עולמי ההבנה שמגיעה דרך ההו’אופונופונו שהגענו לחיים האלה כדי לקבל הזדמנות נוספת לנקות את חבלי האקא האלה, אשר בעצם משמרים זיכרון משותף המביא אותנו לחוות שוב ושוב את אותו דפוס פעולה, […]

מאסה קריטית

זהות העצמי דרך הו’אופונופונו היא דרך חיים היא כלי אשר מגלה ומתגלה ככל שאנו צועדים בדרך הניקויים  אחד מהסימנים שאכן הניקויים עובדים עבורי קרה בחופשה האחרונה שלי, בפסח. נסעתי למפגש משפחתי של שבועיים למקסיקו, ויכולתי לראות בבירור את ההתנהלות של המשפחה, את ההתנהלות שלי אל מול המשפחה, את האווירה בכללותה. הכול עבר שדרוג. היו אפילו רגעים של תחושת גן עדן  המשפחה שלי הם באמת נשמות מקסימות, אבל מבחינת המשפחה הרוחנית שלי, הטעם שלי שונה. אני מתכוונת שהחברים / קהילה / […]

השלום מתחיל בתוכי

החיים עם הו’אופונופונו…החיים בתיקון מתמיד תקופה מאד אינטנסיבית בחיי, ויש הרבה התרחשויות יחסית…ואין סוף הזדמנויות לנקות עוד ועוד. האירוע במירון השאיר אותי בשוק. כתבתי על נייר את הסיפור הזה, ואת העובדה שאירוע של חגיגה גדולה, הביא עמו כאב רב. תוך כדי הכתיבה המרפאה הזאת נזכרתי שחלמתי חלום . יום לפני האירוע. בחלום אני עולה במעלית לקומה 9. האוויר במעלית דחוס. אני לבד. ופתאום המעלית נתקעת בין הקומות. אני מנסה ללחוץ על כפתור המצוקה והוא לא עובד ואני מבינה שאני הולכת […]

ניקוי עם זיכרון קולקטיבי

יש מצב שזה יהיה פוסט טריגר כי הוא נוגע בנושא שלא כתבתי עליו עד היום. זה נושא שדי נמצא בחיינו. החיסונים, כן או לא. אני הרי משתדלת לא לזוז ללא השראה. ועד היום שום השראה להתחסן הופיעה. זה כמובן אישי לחלוטין. מכבדת לגמרי את מי שבחר להתחסן. אבל כאשר אני מתבוננת בכל ההתרחשות, אני מבינה שאני נמצאת בתוך זיכרון קולקטיבי אחד עצום אשר יש לי בו חלק. ויש לקחת עליו אחראיות בתוכי. אני כאן כותבת על מה זה מעלה בי, […]

מה הסמינר תרם לי

קהילה נפלאה לקראת הסמינר, הזמנתי את מעיין לכתוב את החוויה שלה על הסמינר, האם היא חוותה הבדל בין לפני ואחרי, בתור מישהי שתרגלה את השיטה שנים לפני הסמינר אלו הן מילותיה תודה על כל הניקויים שלכם תודה למעיין על השיתוף האישי   מה ההבדל בין הקורס הזה לכל מה שהכרתי ותרגלתי עד הקורס בקורס לומדים את 12 השלבים ומקבלים את חוברת הקורס שהקריאה בה היא כלי פרקטי ופשוט ליישום. אני אוהבת את העובדה שאני לא חייבת לחשוב על משהו ספציפי […]

ארבעת משפטי הניקוי לעומקם

?מה מייצגים ארבעת המשפטים, כלי הניקוי של הו’אופונופונו מורנה נלמאקו סימאונה עדכנה את השיטה עתיקת היומין של הו’אופונופונו בשנת 1982. היא עשתה הפיכה משמעותית בתפיסת התהליך ובאופן השימוש בו. הייתם רוצים לדעת על זה עוד? אם כן, אנא כתבו זאת בתגובות חשבתי להרחיב לכם עוד על 4 המשפטים מכיוון שהכלי המרכזי של הו’אופונופונו נקרא 12 השלבים והוא בעצם מכיל את 4 המשפטים הללו בהרחבה. היות וכלי הניקוי הללו הם המפורסמים ביותר, בואו נראה מה הם מכילים בתוכם ועוד למי שעוד […]

ניקוי עם חוסר וודאות

…בשיח הקולקטיבי אני שומעת הרבה את המילים – אי ודאות, כמה קשה לאנשים עם אי ודאות, כמה הכול לא יציב, לא בטוח התבוננתי על נושא זה בדרך כלל אחרי שיחה בה אני שומעת את עצמי מדברת, דברים מתבהרים לי והבנתי עד כמה זהות העצמי דרך הו’אופונופונו נותנת תשובה ברורה לדבר החיים כפי שאנו מכירים אותם מלאים בשינויים. יש איזה אמירה – שינוי זה הדבר הכי קבוע בחיים ובכל זאת, זה יכול להציף הרבה פחדים, דאגות, ייסורים ועוד הפתרון כפי שאני […]

הזדמנות

קהילה נפלאה היום תוך כדי התפילות והניקויים חשבתי לעצמי שלכתוב על אתגרים ועל אפשרויות המפגש שלנו עימם, יהיה מועיל אז הנה זה האם שאלתם את עצמיכם בשלב כזה או אחר כיצד אתם נפגשים עם אתגרים בחייכם זוהי שאלה ראויה מכיוון שהאופן בו אנו נפגשים עם אתגר או במילה אחרת בעיה, יקבע את התוצאה שתי אפשרויות עומדות בפנינו האחת היא אופציית הקרבן. באופציית הקרבן אני מסתכלת לבעיה שנמצאת בחיי כמו על סיוט. כמו על עונש. יש מצב שאני ארחם על עצמי, […]

כוס חצי מלאה

עלה בי רצון לכתוב על תחילת הדרך שלי עם זהות העצמי דרך הו’אופונופונו על הימים האלה בהם כל הזמן הייתי שקועה בכלי הניקוי – אני מצטערת, בבקשה תסלחי לי, אני אוהבת אותך ותודה. ללא הופגה. אני זוכרת היה בי מעין פחד כזה, מה יקרה אם אפסיק. זה שימש לי מעין חבל הצלה. אני מודה על התקופה הזאת. גיליתי בה הרבה אמיתות לגבי. אולי הגדולה בהם הייתה עד כמה מחשבה שלי שלילית. הגילוי הזה היה לי מוזר. בכל זאת הייתי כבר […]