בזמן האחרון פנו אליי מספר אנשים עם השאלה – מה זה ניקוי?
אז חשבתי שאולי זה זמן לחזרה קצרה על מה זה אומר כאשר אני אומרת “אני מנקה”.
הפנימיות שלנו מורכבת מרובד מודע ומרובד לא מודע.
ברובד הלא מודע מתקיימים זיכרונות/דפוסים/התניות שנערמו שם לאורך עידנים רבים.
אותם זיכרונות הם כמו מגנט לכל מה שמגיע אל חיינו. בזכותם אנו נפגשים עם אנשים מסוימים, מתגוררים בסביבה מסוימת, נולדים למשפחה שלנו, נמשכים לעיסוקים ספציפיים וכו’. כל חיינו בעצם הם תוצאה של זיכרונות אשר חוזרים על עצמם שוב ושוב. אצלי זה התבטא בבהירות למשל במערכות היחסים הזוגיות שלי, שהרגישו כאילו אני משחזרת איזה נרטיב ידוע מראש, או למשל תחושה שחלק מהחברות שלי, אני מכירה כבר גלגולים…מהדהד לכם גם?
זהות העצמי דרך ההו’אופונופונו, יש אפשרות להתחיל לנקות את אותם זיכרונות המייצרים את החיים הללו. כשאני אומרת לנקות, אפשר גם לומר למחוק או לחזור למצב ראשוני. לפני שהמאורעות נוצרו ונצרבו בלא מודע שלנו. הסיבה שאני בוחרת בניקוי הוא, שכבר נמאס לי לגמרי לחיות חיים שכבר חוויתי. אני מבקשת לחיות מתוך השראה, מתוך חדש שעוד לא קרה עד היום.
איך אני יודעת מה ההבדל? אני לא באמת יכולה לדעת. אבל התחושה הפנימית שלי בעקבות הניקויים של הזיכרונות משתנה. משהו במציאות שלי משתנה. ההוכחה הינה פנימית ואישית לחלוטין.
עוד משהו לאותו ענין, אני לא באמת זאת שמנקה את הזיכרונות. רק הבוראת בתוכי יכולה לנקות. דרך המשפטים, תודה, מי שמש כחולים, אני אוהבת אותך ועוד, אני מבקשת ניקוי. הבוראת שולחת אנרגיה הנקראת -מנה, ממש כמו המן שקיבלנו במדבר, והאנרגיה הזאת מתמירה את הזיכרונות, מנטרלת אותם ואנו חוזרים אל נקודת האפס. משם השראה מגיעה..
אני מאד אוהבת אתכם,
תודה על כל הניקויים שלכם
תודה על מתנת ההו’אופונופונו
סמדר דבורה