קהילה נפלאה של ניקויים
אני כרגע נמצאת במקסיקו במסע של חתונה משפחתית
האחיין שלי הוא הנכד הראשון של אימא שלי שמתחתן וזה אירוע משמעותי למשפחה הקרובה
הכול מאד מרגש ועמוק ברמה הפנימית
החיים עם ההו’אופונופונו תמיד מלווים אותי בכל מקום בו אני נמצאת. אני חושבת שאם לא היה לי את הכלי המדהים והפשוט הזה, התמונה הייתה נראית שונה לחלוטין ממה שהיא כרגע
בטח אכתוב מספר סיפורים בשבועות הקרובים , ממה שאזכור
אבל רציתי להתחיל עם סיפור הטיסה לכאן
מסע שנמשך 32 שעות, משהו כזה….ישראל לפרנקפורט, ומשם למקסיקו סיטי ואז לפוארטו ויארטה שזאת עיר קטנה השוכנת ליד האוקיינוס השקט (בזכותכם שם האוקיינוס התברר לי) ואתם בטח כבר יודעים שכל העניין של הניקויים הוא 24/7, מכיוון שאין לדעת איזה זיכרון יכול לצוץ לו ממעמקי התת מודע. הרי יש לנו שם עידנים של זיכרונות והם צצים להם בהתאם למה שמדויק לרגע, להזדמנות שלנו לנקות
טיסות זה מצב מאד מיוחד מכיוון שאנו עוברים דרך גופים מעודנים יותר, במהלך הטיסה עצמה, מה שיכול לייצר קרעים פנימיים, והם אלו שגם גורמים למה שנקרא ג’ט לאג. בנוסף אנו נמצאים במרחב משותף של הרבה מאד אנשים עם זיכרונות משל עצמם, וכולנו יחד מן הסתם בזיכרונות משותפים ולך תדע מה ומי. כמו כן יש את המטוס עצמו, שלרוב אין לו מנוחה כמעט בכלל. מה שהופך את כלי התחבורה הזה למאוד רגיש, עייף ותכלס מסוכן
אז בקיצור, טיסות זה מצב שבתהליכי הניקויים שלנו נותנים לו המון יחס וזמן
התחלתי כמובן לנקות הרבה לפני הטיסה…על הקשרים המשפחתיים, על הטיסה עצמה, על חברת הטיסה, על המדינות, על כל הליווי של אימא שלי…כי ברגע שאח שלי אמר לי שאני מוזמנת עם הבן שלי ואימא שלי, התרגשתי אבל גם הילדה הפנימית בתוכי אותתה על מצוקה. הרגשות שלנו הם כלי מצוין לתקשורת עם מה שעובר על הילדה הפנימית. והכיווץ שחשתי, הפחד שעלה לגבי הטיסה עצמה היה מאד ברור. כמובן שהניקוי עצמו היה יומיומי וגם מרוכב מהרבה מאד כלי ניקוי. לפעמים כתבתי כאן שאני נוהגת לשוחח עם הילדה הפנימית שלי ואני אומרת לה כל יום שיש לה רשות להרפות מהזיכרונות שהיא מחזיקה בהם. אני מוצאת את העידוד והאישור הזה למאוד יעיל. במיוחד אם יש זיכרונות שלא מרפים. התת מודע שלנו הוא מעתיק את המודע שלנו …אין לתת מודע אפשרות להרפות מעצמו אם המודע/האימא לא מלמדת אותו לעשות זאת. אז זה אחד הדברים שעשיתי ברמה יומיומית
תותים ואוכמניות, מי שמש כחולים, להבריש את עצמי ואת המצב בכחול קרח, תודה תודה תודה
אבל אחד הכלים הנפלאים שאני לא כותבת עליהם כי הם נלמדים בסמינר בלבד הוא נשימת הא. אני כן כותבת כרגע עליו מכיוון שהוא נמצא אונליין ביוטיוב, בסרטון של ד”ר היו לן מדיטציה לילדה הפנימית שאני ממליצה עליו מכל הלב. ושם הוא מנחה עליה. אני לא יכולה להסביר עליה יותר ממה שתקבלו בסרטון הזה, אז בבקשה על תשאלו אותי הנחיות לגביה. אבל לדעתי אם תקשיבו לסרטון, תוכלו ליישם. והכלי הזה שאני כבר מתרגלת אותו המון שנים התגלה בפניי בענק במסע האחרון. וואו….די הציל את כל החוויה הפנימית שלי. נסיעה סופר ארוכה, והניסים פשוט לא הפסיקו לרגע. ד”ר היו לן ממליץ לעשות את הנשימה הזאת על כל שעת טיסה. 32 שעות….הרבה נשימות…חחחח
והוא צודק בענק. הילדה הפנימית שלי הייתה כל כך רגועה ובטוחה בזכות התרגול של הנשימות. האמת נשמתי הרבה יותר ממה ש’היה צריך’ כי פשוט עפתי על התרגול הזה. החוויה הפנימית של המשפחה הפנימית שלי הורגשה מאד חזק, וראיתי גם את האפקט של התרגול ימים אחרי שהגעתי למקסיקו, להרמוניה המשפחתית שהייתה. (היו רגעים של צרימה, אבל הם היו קצרים ואכתוב עליהם בהמשך)
אז נראה לי שזהו כעת
אני רוצה להודות לכם על כל הניקויים שלכם. זה אף פעם לא מובן מאליו שיש בכלל אנשים שמוכנים לקחת אחריות באופן הזה. יחד אנחנו באמת משנים עולמות. חוזרים חזרה אל המקור (מעולם לא עזבנו אותו האמת) אבל מתעוררים לידיעה הפנימית הזאת וזאת ברכה גדולה
אני אוהבת אתכם מאד מאד
סמדר דבורה שירה
נ.ב. בסרטון הזה אתם רואים את המשפחה שלי בבריכה….עם נוף של האוקיינוס השקט:)