קהילה נפלאה

?הכול טוב אתכם

הרבה זמן לא כתבתי, וחשבתי שיהיה ממש נחמד להתחבר שוב

הנושא שאכתוב עליו היום קשור להודעה שקיבלתי מבעלת הבית שלי, הודעה המודיעה לי שאני צריכה לפנות את הבית בו אני גרה כבר איזה שלוש שנים כמעט, כי הבת שלה נכנסת אליו

את ההודעה הזאת קיבלתי שלושה שבועות בערך לפני הסמינר יסודות 1 שהתקיים באוקטובר 2021

יומיים הייתי בשוק

ואז, התאפסתי על עצמי, והתחלתי בניקויים על הנושא. תמונת המצב כרגע בכפר בו אני גרה, כליל, זה שהאפשרויות הם באמת מזעריות. והשאלה שעלתה בתוכי היא האם הגיעה הזמן לנוע למקום אחר. אני גרה כאן כבר 16 שנים. הילד שלי נולד כאן, ובעצם כליל היא בית. אבל כל פעם ששאלתי את השאלה הזאת, התחושה הייתה שלא. כרגע אני נשארת כאן

שיתפתי את האבא של אור קשת, והוא אמר לי די מיד שאפשר לגור אצלו ביורט שנמצא אצלו בשטח

וואו….שנים של ניקויים בהחלט שינו את הדינמיקה ביננו. העובדה שהוא בכלל הציע זאת, הראתה לי עד כמה השלום ביננו מלבלב

זה הרגיע אותי. הוא אמר שזה לזמן לא ארוך, ואני לגמרי אתו. תכלס אני מעדיפה למצוא בית לעבור אליו בלי תחנת הביניים אצלו. כששאלתי את הבן שלי על זה, הוא היה מבסוט ממש…חחחח. המחשבה על המשפחה המורחבת שחיה יחד מדברת אליו כנראה

אז בשבועות האחרונים אני מנקה והרבה…על האדמה , על הבית הנוכחי שאני גרה בו כי בעצם אני עוברת תהליך של פרידה ממנו, ועל מה שאפשרי מבחינת הבתים בכליל. אני מנקה על הקולות שנשמעים בחיי ברמה החיצונית ויש הרבה כאלה

ויש ניצנים של אפשרויות, ואפילו קסמים ונפלאות וכמה אופציות שהראו עצמם, אבל שום דבר חד משמעי. מרגישה שאני נבחנת כאן בעיקר על אמון. התכנית הייתה שאצא בתחילת דצמבר, ואז ביקשתי מהבורא  עזרה בנושא. בעיקר עם מתח שעלה בי, לחץ פנימי וביקשתי עזרה עם זה. לא ביקשתי יותר מזה, ויומיים אחרי כן הייתה בקשה חיצונית לדחות את המעבר בחודש. אז ככה פתאום יש לי חודשיים..חחחח…..הכול נהיה יותר רגוע

אני כותבת לכם מילים אלו כאשר עדיין אני בתוך מנהרת החוויה, ואם לא הייתי עסוקה ביישום הזיכרונות שעולים מתוכי ביחס למצב הלא ברור הזה, אי הוודאות, החששות, הדאגה ליציבות כלפי אור קשת, אימא שמציעה לי כל מיני הצעות שמפעילות אותי….אח שלי שאמר לי – או יופי, אני שמח. את צריכה לצאת מהמקום הזה כבר…אני לא יכולה לשער את הסבל שהייתי חווה. הוא בטח היה משמעותי.  באמת ברכה גדולה שיש לי את ההבנה שכל מה שבא אליי הוא הזדמנות לבחינה של מה שזה מעלה בתוכי. לבקש על כל אלו סליחה וחרטה. לומר לכל מה שמגיע, אני אוהבת אותך. תודה. יש תחושה כרגע שעם כל מצב הביניים הזה, שנת 2022 היא שנה המבקשת התרעננות והתחדשות ואמון מלא בתהליך הניקויים. האמון הזה מעניק לי תחושה שאני נישאת על פני המציאות אשר בה המיינד והרגש לא מפעילים אותי יותר מדיי ואפילו מצחיקים אותי בניסיונותיהם

אם הגעתם עד הלום, כל הכבוד כי יצא ארוך. אני רוצה לעודד את כולכם שהחיים מהשראה להשראה הם החיים השווים ביותר. היכולת לעצור ולא לפעול מתוך הזיכרונות שבתוכנו (פחדים, כעסים, כאבים וכו’) ולפנות זמן לניקויים יוכיחו את עצמם. האיפוס שזה מייצר בתוכנו מזמין השראה להיכנס. והרי רק לנקודת האפס השראה שהיא אנרגיה חדשה יכולה להיכנס. ואם יש מטרה להו’אופונופונו, הרי זאת המטרה! חיים מהשראה

אני אוהבת אתכם מאד

תודה על כל הניקויים שלכם

הם משנים עולמות

סמדר דבורה שירה