ניקוי ללא אג’נדה
מלא פעמים כתבתי על הנושא הזה, אבל אני חושבת שאף פעם לא יספיק לכתוב עליו, כי הוא באמת יושב על אמונות בסיס אשר בכלל מניעות אותנו להתעסק עם ההו’אופונופונו מלכתחילה
אני זוכרת שאחת החברות הקרובות שלי סיפרה לי על הו’אופונופונו, שמעתי את ד”ר היו לן ועל הסיפור המרגש שלו על בית החולים הפסיכיאטרי, ועל כך שהוא לא ראה את החולים אלא רק את הגיליונות שלהם, הוא לא ראה את אנשי הצוות, אלא רק את הגיליונות שלהם. הוא אמר שאם היו מאפשרים לו הוא בכלל לא היה מגיע לבית החולים כל יום כדי לשבת בחדר שלו ולעשות משהו שהוא יכול בכלל לעשות בנוחות מביתו
וזה גרם לי לחושב, אם כל השינויים שקרו כתוצאה מהניקויים שלו על אנשים שהוא בכלל לא מכיר כביכול, והוא לא ראה אותם, מה יקרה אם אני אתחיל ליישם את השיטה על אנשים שאני ממש מכירה? קיצר, על ההתחלה, התחלתי עם אג’נדה. וכן, היא הייתה צודקת
😊 בכל צל מסתתרת מתנה. אז אני לא נגד אג’נדה באופן מוחלט, כי היא יכולה להתחיל משהו ואז להאיר על משהו שאינו מדויק. היא בעצם סוג של תמרור. הזדמנות לשחרור אחיזה
?מה זה בעצם לנקות ללא אג’נדה
הכוונה היא לנקות בלי לצפות שתהיה תוצאה מסוימת ידועה מראש
אנחנו הרבה פעמים חושבים שאנחנו יודעים מה חסר לנו בחיים
כמה כסף יעשה אותנו מאושרים
איזה סוג של בן/ת זוג מתאים/ה לנו
________אם רק המחלה הזאת הייתה נעלמת מחיי, הייתי יכולה
העניין הוא שרוב מה שאנו חושבים שחסר לנו בחיים, נובע בדיוק מהסיבה בה בחרנו ליישם את ההו’אופונופונו. בחרנו בהו’אופונופונו כדי להשתחרר מהאחיזה של הזיכרונות החיים בתוכנו עידנים ומביאים אל חיינו את המציאות על כל המשתמע מכך
והזיכרונות הם בדיוק אלא האומרים לנו מה כדאי שיהיה לנו
ואז אנו ניגשים אל הניקוי, ומייצרים תנאים מקדימים
אם אנקה על הנושא של מערכות היחסים הזוגיות שלי למשל, אז זה בטח יפתור לי את הבעיה החוזרת על עצמה ויביא אל חיי את הקשר הזה תוך נגיד תוך כמה חודשים. וכשזה לא קורה, תסכול מתחיל להיווצר, והנה ניסיתי את הניקוי הזה וזה לא עובד בכלל. חודשים אני משקיעה בניקוי הזה, מתפללת, אומרת תודה וסליחה, ואיך יכול להיות שזה לא עובד. מצב כזה יכול ממש להחליש אותי, לייצר התנגדויות פנימיות. להוציא לי את הרוח מהמפרשים
אם זה משהו שאתם מכירים מהניקויים שלכם, יש כאן הזדמנות נפלאה לתקשורת חדשה עם עצמינו
ואפשר לעשות זאת כך – קודם כל לזהות את הציפייה שלנו מהניקוי
ואז לבדוק אם אנחנו מוכנים לשחרר אותה בתוכנו. להסכים רגע לחזור למקום שלא יודע מה באמת צריך לקרות. אבל גם להכיר בכך שהקיים לא מדויק גם כן. ועליו אפשר מיד להתחרט, לבקש סליחה
עולה בי כלי הניקוי – אני מברישה על עצמי ועל המצב כחול קרח
אני מברישה על עצמי כחול קרח, לנקות את האג’נדה עצמה. וגם לנקות את המצב הנוכחי
אני פונה לילדה הפנימית שלי ומזכירה לה שאני אוהבת אותה מאד ואני מזמינה אותה לשחרר את האחיזה שלה מהזיכרונות הקשורים לעניין כולו. ממש חשוב להתחבר לרגשות שעולים ולבקש עליהם ניקוי
ככל שהילדה הפנימית משחררת אחיזה, כך יש אפשרות לניקוי להתרחש ואיפוס אפשרי כמו גם השראה
אנו הופכים באמת למגנט לכל הטוב עבורנו, שאנו לא באמת יודעים מהו, אבל כאשר הוא מגיע, נדע לזהות אותו. כי זה באמת מרגיש כל כך טוב
?יש לכם התנסויות נוספות עם או בלי אג’נדות
אשמח מאד לתגובות שלכם
אני אוהבת אתכם מאד
ואני מודה לכם על כל הניקויים שלכם. על התפילות מלאות האהבה והחמלה שלכם
סמדר דבורה שירה