ניקוי עם דימוי גוף

יקרות ויקרים

מסע ומפגש עם דימוי גוף עם זהות העצמי דרך הו’אופונופונו

רמת הסיפורים שעברו בתוכי על הגוף שלי הם אינסופיים

כל כך הרבה שנים של חוסר פרגון עצמי, של בושה, של תלונות פנימיות כלפי הבורא, כלפי אימא/אבא שלי, יחסי שנאה אהבה עם אופנה, עולם הדוגמנות והדימוי החיצוני שהוא מייצר וההטבעה של זה בתודעה שלי…וואו. עכשיו שאני כותבת זאת, יש עוד הרבה .    היחס אל הגוף שלי גלש אל כל תרבות התזונה ה”נכונה” המחקרים שיש על מה בריא ומה לא, אם הייתם יודעים את מספר סוגי התזונה שאני ניסיתי. לא רק בשם הבריאות, אלא גם בשם הרוחניות, בשם הנראות, בשם שימור הנעורים . כל הקשר לעולם הגברי והתפיסה שלי את הגברים שזה נושא גדול בפני עצמו וההשלכות של זה על מערכות היחסים. שלי לא עולה לי משהו נוסף כרגע למה, אבל מן הסתם יש עוד

הגוף שלי תכלס עבר בזכות מה שרץ בתוכי הרבה התעללות. אין מילה אחרת לומר זאת. לאורך השנים הגוף שלי היה צריך לספוג הרבה. וכן, זה לא משהו שנמשך כל הזמן. היו הפוגות. מאירות ונעימות. אבל בפוסט זה אני מדגישה את הצללים

שנים התייחסתי בתהליכי הניקוי לנושא הזה

וכן, זה עבד. התחלתי להתייחס יותר באהבה אל עצמי. אני למשל כבר תקופה מאד ארוכה לא נכנסת לשום דבר באופן גורף. משחררת את עצמי ממוחלטות. זה סימן מאד בריא עבורי. אם בא לי בשר, אני אוכל, אם בא לי שוקולד, גם, אם אני לא רוצה לאכול בעלי חיים ארשה זאת לעצמי. בלי הגדרות

לאחרונה חוויתי קפיצה קוונטית לגבי הניקויים. אני משתמשת במושג הזה כי באמת יש תחושה שאיזה אסימון גדול התגלה. ומאז אני מרגישה שאני פחות עוסקת בתוצאה של הניקוי ויותר לוקחת אחריות על מה עובר בתוכי. עם מינימום ציפייה

אז בעיקר מה שאני עושה, זה לוקחת דף. ומתחילה לרשום נושאים שאני מודעת אליהם בחיי

כתבתי לא מעט על הגוף. כתבתי על המעורבות שלי עם אוכל, המעורבות שלי עם האחיזה שיש לי כלפי גופי, ולא רק בחיים אלה גם בגלגולים אחרים לאורך הדורות. כתבתי על הרגש שזה מעלה בי. על הפגיעה בבורא בכך שאני בעצם שאני מתייחסת לעצמי כגוף גם ובכך ממשיכה לייצר נפרדות ביני ובין המקור. ביקשתי עזרה לשחרר את האחיזה הזאת

ידעתם שהאחיזה בגוף שלנו היא האחיזה הכי חזקה שיש? יש מצב שהיא זאת הממשיכה לשמר את התחושה שיש אותי נפרדת ויש אלוהות, ויש אותך וכו’. הרי הפחד ממוות מאד מחובר להצמדות הזאת

לא פלא שנושא הגוף והתפיסה שלו הוא נושא מורכב במיוחד

אז בחודשים האחרונים כתבתי . זה אפשר לי להניע תנועה אנרגטית בעלת וויברציות אלטרואיסטיות. למה אני מתכוונת. כאשר אני ממלאת דף אני מעלה על הדף עוד הרבה אנשים, מקומות, את הבורא, דוממים…מכיוון שכל סיפור שעולה כולל בחובו מגוון רחב של מעורבים בעניין. וחשוב גם להוסיף את הרגש שאותו מצב מעלה בי. כאשר אני כותבת את שמות האנשים, מקומות וכו’ אני בעצם מכניסה אותם יחד איתי לתפילה. תבונה אלוהית נענית כאשר התפילה היא אלטרואיסטית. זה המפתח בעצם. זה לא רק בקשה לשחרור שלי, אלא של כל המעורבים. מכירים

את המושג ערבות הדדית. זה העניין כאן. הו’אופונופונו  או תיקון הטעות מתקיים בערבות הדדית. מציע לכם לבדוק את התחושה שעולה כאשר אתם ממלאים דף כזה

עבורי בתקופה זו זה השלב הראשון של הניקוי. בלעדיו הניקוי עבורי לא ממש מתחיל. כשקמתי הבוקר, הרגשתי שרק לכתוב את המילים האלה עבורכם, יכול להניע ניקוי אלטרואיסטי עמוק כי אני בעצם משתפת אתכם בלב עניין הניקוי כאן. ואם תתרמו מזאת, האדוות יגיעו רחוק

מה קורה אחרי הדף…ובכן כן. אני עושה את 12 השלבים. וגם כלי ניקוי נוספים. אבל כל מי שלא למד עדיין את 12 השלבים, אני חושבת שאם תצרפו את הכתיבה על הדף, יש מצב שתחושו את אפקט הניקוי עצמתי הרבה יותר. עבורי אני מוצאת עצמי באופן מפתיע בחוויה חדשה כלפי הגוף. הלבוש שלי השתנה, באופן משמעותי לא אכפת לי להיות נינוחה איתו, הקימורים שלי נהיו ממש נוחים לי ובעיקר הרבה פחות אנרגיה נמצאת בנושא. כל השינויים הללו לא היו צפויים. עוד משהו קרה זה שחזרתי להפעיל את הגוף שלי יותר. אני שנים ביוגה ובשנים האחרונות התרגול שלי התעדן מאד, פתאום כעת אני מוצאת את עצמי באופן ממש מפתיע חוזרת לכושר. בלי להתאמץ בכלל. ומאד נהנית. כל השינויים הללו לא היו צפויים. לא ידעתי מה הבורא יביא אליי. והשינוי עדיין ממשיך

בכל מקרה, אשמח ממש לשמוע את ההתנסויות שלכם , אם זה בכלל השפיע בצורה כלשהי

אני אוהבת אתכם מאד

תודה על לקיחת האחריות שלכם ועל הערבות ההדדית

סמדר דבורה שירה

 

Leave a Reply

Your email address will not be published.