ניקוי עם מחלה

לפני מספר פוסטים ציינתי שאכתוב על ניקוי עם מחלה. איכשהו התעכבתי עם זה. היום קיבלתי מסר ברור שזה הזמן. מישהי יצרה עמי קשר ביחס לפוסט על טיפולי שיניים שעברתי, וזה עורר בה השראה לגבי מצב בריאותי שבו היא נמצאת. התחושה הייתה שהאלוהות שבי מזכירה לי את נושא הבריאות אשר מאד משמעותי לחיינו. מעין יאללה לכתוב😊

על פניו אין לי מחלה שאני יודעת עליה. לאימא שלי יש סכרת נעורים, אחי עבר מן העולם הזה כתוצאה מסכרת, ולדודה שלי יש פרקינסון. יש עוד בטח כל מיני מחלות נוספות לאחרים במשפחה אבל נראה לי שזה מספיק לכרגע.
על פניו אני לא חולה….ועם זאת, נראה שזה מקיף אותי. מהפרספקטיבה של זהות העצמי דרך ההו’אופונופונו, המחלה נמצאת ברדיוס שלי. עדיין לא מגולמת בגוף הפיסי שלי, אבל אני מקבלת התראות מהסביבה שיש בתוכי זיכרון של המחלות הללו.
בתחילת הדרך שלי עם הניקויים, לא יכולתי להכיל את זה בכלל. לא לקחתי אחראיות.
עם הזמן, בשיחות שלי עם האלוהות דרך תודה וסליחה, ביקשתי עזרה בניקוי. אמרתי – “לאימא שלי יש סכרת, אחי לא שרד אותה…איך לנקות עם זה?”
תודה, תודה, תודה, סליחה , אני אוהבת אותך, כיוונתי מלים אלו לתחושות שעלו בי, שהיו בעיקר חוסר אונים, פחד ובלבול. יום אחד הייתה בי השראה ללמוד על המחלה עצמה. מה בדיוק קורה לגוף, מה זו תנגודת אינסולין , הסוגים השונים של המחלה עצמה ועוד ומחקרים פורצי דרך על הנושא…כמה חקרתי. שעות על שעות, שבועות וחודשים. וכל הזמן גיליתי עוד ועוד. ומדי פעם הייתי באה אל אימא שלי ומספרת לה , מתוך תקווה שהיא תשנה את הרגלי האכילה שלה ואת התפיסה שלה על המחלה. פספסתי את העניין. הבעיה היא אני. גם בתהליך הניקוי הזה שתכלס נמשך כבר שנים, מעדתי בלקיחת האחראיות. ככל שהחודשים והשנים עוברות, בהתבוננות עכשווית, אני יכולה לומר שבשלב זה רמת האחראיות שלי במקום אחר. התזונה שלי השתנתה לחלוטין! לקיחת האחראיות שלי היא על מה שזה מעלה בי ולא בה. הבנתי שכל המחקר עבורי בלבד, ובחודשים האחרונים הורדתי דרמתית את צריכת הסוכר בתזונה שלי. אימא שלי היא רק המראה למה שקורה בתוכי. צריכת הסוכר שלי לפני כן הרקיעה שחקים. תחת מסווה יפה של תזונה בריאה מאד על פניו, עם זאת לא מדויקת עבור המערכת שלי, שכנראה רגישה מאד . תוך כדי המחקר שלי, נפתחתי ללמוד גם על פרקינסון. יש כלי ניקוי מיוחד למחלות נוירולוגיות שעבדתי אתו, אבל על פניו חשבתי שאין קשר בכלל בין מחלות אלו. הפלא ופלא, בשנים האחרונות קוראים למחלות נוירולוגיות סכרת מסוג 3. מסתבר שגם המחלות הללו קשורות לאי היכולת לנצל אנרגיה פחממתית (סוכר) לפעילות המוח. אלצהיימר זאת דוגמא נוספת לסכרת מסוג 3. מאז הפחתת הסוכרים כל תפקודי המוח שלי בשינוי דרמתי. נראה לי שהאינטליגנציה שלי במקום יותר רענן.נכנסתי ליותר מדיי פרטים? ההשראה לקחה אותי לקורס מזורז בתפקודי הגוף כמו שאף לימוד 5 יחידות בביולוגיה העניק לי. אני לא מפסיקה לנקות על הנושא. בינתיים, אימא שלי שינתה את התזונה שלה בלי קשר אליי, והדודה שלי מתרגלת הו’אופונופונו ולא דרכי…בידור😊
הסיפור הזה הוא לא על נס של הבראה מוחלטת ממחלה. הוא סיפור על כך שהבנתי שהתפקיד שלי בניקוי הנושא הזה היה להתחיל להתייחס אליי באופן אחר. יש מצב שזה לא הסוף, כי מה אני יודעת בעצם. הזיכרון על המחלות הללו מתקיים עדיין בתוכי ועל כך אני בקשת סליחה גדולה מאד!

אם יש לכם סיפור בריאותי לשתף…באהבה גדולה, המרחב הזה מיועד לכך.
תודה לילדה שבי שמסכימה להרפות מהזיכרונות שיושבים עליה. אני אוהבת אותך מאד
ותודה לכם על כל הניקויים שלכם.
אני אוהבת אתכם
סמדר

Leave a Reply

Your email address will not be published.