יש מצב שזה יהיה פוסט טריגר כי הוא נוגע בנושא שלא כתבתי עליו עד היום. זה נושא שדי נמצא בחיינו. החיסונים, כן או לא.
אני הרי משתדלת לא לזוז ללא השראה. ועד היום שום השראה להתחסן הופיעה. זה כמובן אישי לחלוטין. מכבדת לגמרי את מי שבחר להתחסן.
אבל כאשר אני מתבוננת בכל ההתרחשות, אני מבינה שאני נמצאת בתוך זיכרון קולקטיבי אחד עצום אשר יש לי בו חלק.
ויש לקחת עליו אחראיות בתוכי.
אני כאן כותבת על מה זה מעלה בי, ברמת הזיכרונות, וכמובן שאותם זיכרונות אינם האמת. כי באמת אני ואתם אינסופיים, דפים חלקים, באהבה גדולה ושמחה .
הרגשתי בימים אלה איזה גל מהתת מודע שעולה. משהו כזה גדול.
יכולתי לחוות את הזיכרון הדורי שלנו, של בני ישראל, מקור אור גדול לכל העולם. ודווקא כאן מה שאני מגדירה ניסוי בבני אדם מתרחש, כאור לכל העולם.
באנו לתת דוגמא, וזאת הדוגמא שזורחת מאתנו? וכל זה עובר בי, בתוכי, בהלה עולה.
תחושה שבעצם יש כאן אחראיות שאין לי עליה שום מושג מאיפה להתחיל.
כי מחשבות אלו שעברות בי, הם סוג של ארמגדון. אלו מחשבות של חורבן.
ואני זוכרת, השלום מתחיל בתוכי.
אם אשהה במחשבות אלה בעצם אולי ארגיש צודקת. אבל מה הטעם בצדק אם התנועה האנרגטית לוקחת למקום שכזה?
אני מוכנה לוותר על הצדק. לא להבין באמת מה קורה. אני מוכנה לבקש סליחה על מחשבות חשוכות אלה בתוכי. אני מוכנה להתחרט עליהם. אני לא יודעת מאיזה עידן הם נוצרו, הם באמת מרגישים זיכרונות של עידנים. עידנים של חורבן, של מלחמות, של שינויים גנטיים, של אג’נדות לא מתחשבות בשלם, של התנהלות אינסופית במבוך אימה.
מה גם שהילדה הפנימית שלי לא שמחה במרחב חשוך כזה…ואני אוהבת אותה. אני דואגת לשלומה
אני מוכנה לוותר על כל זה, ולבקש עזרה. כי השלום מתחיל בתוכי!
הוא לא מתחיל בעו”ד מבריק שיתבע את המדינה, הוא לא מתחיל בהפגנות, הוא לא מתחיל בעצומות או בוויכוחים לוהטים באו”ם. אני בהחלט לא מבטלת את כל אלה…אבל בכל מה שקשור אליי, ולתקופת הבחירות הקרבה אלינו , ממש עומדת בפתחנו, זה זמן לבחור בחכמה. בחכמה גדולה. ככל שזמנים נתפסים כחשוכים, כך האור קרוב יותר מתמיד. זוהי הזדמנות עצומה לדורות מה שמתרחש כעת. חשוב לא לפספס.
ולכן אני כאן נושאת תפילה עמוקה, תפילת חרטה על כל הזיכרונות של החורבן המתקיימים בתוכי, על הזיכרונות אשר מביאים בי פחדים של הובלה לטבח, זיכרונות של יהירות אל מול המאמינים לשלטון, המאמינים לתקשורת…אני יותר טובה, כי אני לא מאמינה. אני מתחרטת על זיכרונות של השוואה ושיפוטיות כלפי בני משפחתי, על צדקנות, ואני מבקשת סליחה שכל זה מתקיים עדיין בתוכי. אני מבקשת סליחה על השיפוטיות שיש לי כלפי עצמי, והרי ציפיתי מעצמי שזה כבר לא נמצא…ואני פונה עוד למשפחתי הפנימית ואל התבונה האלוהית, אנא הראו לי דרך. עזרו לי בניקוי. אני הולכת בשבילים לא נודעים ועזרה נחוצה.
אני פתוחה לכלי ניקוי, אני פתוחה להשראה בניקוי, אני מוסרת את התנועה במרחב בידיך.
תודה על כל מה שכבר מתקיים בעולמי
תודה על השפע האינסופי
תודה על הבריאות
תודה על המוכנות לקחת אחראיות כל פעם יותר ויותר
אם עולה בכם השראה להוסיף את תפילתכם שלכם, בבקשה עשו זאת . מוזמנים ומוזמנות, בין היא מגיעה מהצד שלא מתחסן ובן אם היא מגיעה מהצד המתחסן,
תכלס זה לא משנה. מה שזה מעלה בנו, זה העניין כאן. והמוכנות שלנו לנקות את זה, יביא לאחדות.
מזכירה לכולכם שבאפריל 22-23 יתקיים סמינר בריאות של הו’אופונופונו. הזדמנות ללקיחת אחראיות ברמה חדשה , יחד במעגל רחב. הזדמנות למצוא יותר שלום ושלווה פנימיים. הסמינר הוא אונליין.
אני אוהבת אתכם מאד
תודה על לקיחת האחראיות שלכם.
יחד זה עצמה של ניקוי אוניברסלי
סמדר דבורה