בשבועות האחרונים ואולי יותר אני חווה פרידה.
וככל שאני יותר שוהה במרחב הזה, כך אני רואה כמה מצב הזיכרונות שלי בנושא הוא עצום.
חוויית פרידה היא זיכרון. זה מה שזה. וזאת תמיד הזדמנות לבחור לנקות במקום להיפרד. כמובן שלפעמים זה לא אפשרי. עבורי, הניקוי שקרה לאחר הפרידה משמעותי במיוחד. גם אני רואה כמה לא ניקיתי מספיק, וגם קיבלתי מתנה. הפרידה דחפה אותי כל כך חזק לניקויים, איך אומר זאת, סבל לפעמים זה מתנה…? סוג של קריאת השכמה.
כתוצאה מהפרידה נכנסתי לרמת קרצופים חדשה. תמיד מדהים אותי לראות שאפשר עוד.
הייתה בי קריאה לנקות לא רק על הקשר המסוים הזה, אלא גם על כל מערכות הזוגיות שהיו לי בעבר, בהווה ועתיד. כך עלה. וכך עברו להם הימים בשעות של תפילות וכו’ ויום אחד האבא של הבן שלי, שכבר כתבתי עליו בעבר הגיע לביקור, לקחת את אור קשת. ויצא ששוחחנו. הייתי במצב מאד רגיש, והוא לגמרי היה שם עבורי. לרגע חזרנו לתקופה מאד חברית שפעם היינו בה. זה היה לי מאד נעים.. לא חשבתי יותר מדיי מעבר לזה.
למחרת הנסיעה לפורטוגל הגיעה. בבוקר לפני הנסיעה, הייתי צריכה לעשות כביסה, . מחזור הכביסה אצל אימא שלי ממש ארוך. לא ידעתי מה יהיה, וניקיתי, ואז הייתה שיחת טלפון אתו שוב והוא הציע לי לבוא לעשות כביסה אצלו. וואו..לא האמנתי שזה קורה. בררתי אתו אם הוא רציני וזה אכן מתאים, הוא אישר זאת לגמרי. בשמחה ותחושה שמשהו ממש יוצא דופן השתנה, נסעתי אליו. אנחנו גרים באותו הכפר. הגעתי אליו, עשיתי את הכביסות ועל הדרך ישבנו לארוחת בוקר ושוב שוחחנו. שיחה ממש נעימה, מלווה בהרבה חיוכים. הוא אמר לי שזאת השנה של אור קשת לפני הבר מצווה שלו והוא חושב שיהיה טוב אם ניפגש מדיי פעם כדי לחדש את האיכות החברית בננו. כדי שאור קשת יחווה אנרגיה שהיא מעבר לפרקטית בין ההורים שלו. עוד פעם וואו. זה הדהים אותי כמה דברים יכולים להשתנות בלי שאעשה דבר. טוב עצם כן, אני עושה משהו אחד. מנקה.
והמשהו הזה מוכיח את עצמו שוב ושוב ושוב.
מערכת היחסים אחת שהינה אחת החשובות ביותר בחיי, משתנה ונראה שלכיוון טוב במיוחד.
תודה להזדמנויות המגיעות לחיי ומראות לי שזה זמן לקחת יותר אחראיות
תודה לבוראת שתמיד תמיד מגישה לי את הדברים באופן המדויק והנוגע ביותר
תודה שיש עוד שמנקים את עולם הזיכרונות ומשנים את הקיום
אני מאד אוהבת אתכם
סמדר דבורה