קהילה נפלאה!
פנויים?

הניקוי דרך זהות העצמי דרך הו’אופונופונו משלב בתוכו כלי ניקוי של אהבה, הכרת תודה, בקשת סליחה וחרטה.
התהליך עצמו אינו מבקש להרגיש את התחושות הללו. שמעתי כבר את הדוגמה שכדי למחוק מסמכים במחשב, אין צורך להאמין שזה יקרה, מספיק שלוחצים על כפתור דיליט וזה קורה.
באיזה מדיטציה הרהרתי בזאת. הבנתי שרק מילים שיש בהם את איכות הבורא או האלוהות יכולים בעצם לאפשר ניקוי שכזה, מכיוון שכול המציאות הנה יצירה אלוהית, הבריאה כולה נוצרת, קיימת ומתפוררת בזכותה. מי שבורא יכול גם למחוק.
יש בכולנו את הנקודה שבלב. הנקודה שמדברים עליה ביהדות. זה אותה נקודת האפס מגבלות בתוכנו. ככל שמנקים דרך הו’אופונופונו, הזיכרונות מתמוססים, ואותה נקודה שבלב יותר נוכחת בחוויה.
תחושת האהבה , הכרת התודה הנה טבעית בכל אחת ואחד מאיתנו, והיא הופכת מורגשת יותר ויותר. להגיד תודה כבר מורגש אחרת. להגיד אני אוהבת אותך, זאת באמת אהבה. אין בה הכרח, עם זאת זה קורה באופן טבעי. ממש כמו הבורא אשר אוהב את בריאתו ומקבל את כל הרבדים, הצבעים, את כל מה שיש באהבה ללא תנאי.
חלק מכלי הניקוי הם כביכול לגמרי לא קשורים….מי שמש כחולים למשל. עם זאת הכנת המים הללו לגמרי מכילה אהבה לשמש ולמים ולמקומם בחיינו. יש הרבה כלי ניקוי שמביאים בפנים תחושה של הומור, ומה לעשות, הומור זאת איכות אלוהית….אני יכולה לראות בכל כלי ניקוי את איכויות האלוהות.
מטרת זהות העצמי דרך הו’אופונופונו זה לחזור לאפס מגבלות. האמת שמעולם לא יצאנו ממנו. הזיכרונות יוצרים בתוכנו את האשליה שיש לחזור לשם. דרך הניקוי באהבה, הזיכרון חוזר אלינו, אל הידיעה וההבנה שמי שאנו זה לא מי שאנו חושבים את עצמינו, אלא אפס מגבלות, תודעה אינסופית הצופה בכל מה שיש.
מאחלת לכולנו בילוי נעים באהבה
תודה על מי שהנכם ועל הניקויים שלכם המשנים זמן ומרחב
אני אוהבת אתכם מאד
סמדר דבורה