מישהי פנתה אליי לבקשת עזרה. והסיפור שלה ישר נגע בי, בחוויית הגירושין הלא פשוטים שעברתי. בזכותה הבנתי שיש עוד מה לנקות וגם שיש עוד מה לכתוב….תודה לך!
לפני כ 8 שנים האקס ואני נפרדנו. הפרידה הייתה קשה במיוחד עבורי. ברובד הרגשי התרסקתי. לא הבנתי איך זה שאני, אחרי יותר משני עשורים לאותו זמן, של תהליך פנימי, של 7 שנים במנזר ליוגה בו תרגלתי שעות מדיטציה , (11 שעות ביום…בערך) שעברתי כל כך הרבה חניכות אנרגטיות ומה לא, איך אני מתגרשת שוב!. כן כן, התגרשתי לפני כן ממישהו אחר. ממש סדרתית.
הייתי בבעיה. משהו כאן לא עבד יותר. מה אני לא מבינה?
התשובה הגיעה אליי דרך המוכנות שלי לקחת אחראיות. נקודת האחראיות לא הייתה חדשה בשבילי באותו זמן. פשוט לא הסכמתי לקחת או תה. אבל איכשהו דרך שיטת זהות העצמי דרך ההו’אופונופונו הבנתי אותה באופן שהסכמתי אליה. יש שני מצבים בחיים – קורבנות שזה המצב שהייתי בו, מצב שבו האשמתי את האחר במקרה הזה את האקס. מבחינתי צדקתי לחלוטין וכל הבלגאן שנוצר קרה בגללו. אהבתי או הייתי רגילה להתבוסס בצדקנות. כל מי שעבר גירושין בטח מכיר את התחושות הקשות שתהליך כזה יכול להציף בפנים. שום דבר לא דומה לזה…והמצב הנוסף הוא לקיחת אחראיות. מצב של המוכנות להיות בתרגול מרגע לרגע בהתבוננות במה שמגיע אליי, דרך שיחות עם אנשים, דרך דברים שקורים, דרך הקשבה פנימית ועוד ולהבין שהכול מתרחש כתוצאה מזיכרונות החוזרים על עצמם. רובם באופן לא מודע. וההבנה הזאת שינתה בתוכי את חווית הגירושין. לא רציתי להיות יותר קורבן. הרגשתי כל כך חלשה ובלי אפשרות לשינוי בתוך המצב הזה. הלכתי לישון צודקת והתעוררתי צודקת וסבלתי ביותר. אז נתתי צ’אנס ללקיחת האחראיות. פתאום יכולתי לעשות משהו , לבחון מסע אחר. התחלתי לומר תודה , תודה, תודה ואני אוהבת אותך…בעיקר כלי הניקוי מספר “אפס מגבלות” של ג’ו ויטלי וד”ר היו לן. התחלתי להודות למה שעלה בי כתוצאה מהפרידה, או למשל אם הייתי נפגשת אתו והייתי מוצפת , הייתי משוחחת עם עצמי ומודה לכל הסיפורים שהיו עולים בי. האקס הפך להיות הטריגר להצפה רגשית והזדמנות לניקוי. וזה עבד. עד שדברים הסתבכו….התחלנו תהליך של גישור. באותו זמן הוא בנה לעצמו בית לידי בהסכמתי. אני גרתי בבית שהיה שלנו והוא עבר לגור בבית שהוא בנה. בשלב מסוים הייתה לו בת זוג שעברה לגור אתו. בדיעבד לא הבנתי עד כמה זה יהיה בעייתי עבורי. כל אותו זמן ניקיתי וניקיתי ולא הצלחתי להשתחרר מהקושי של המגורים אחד ליד האחר. מכירים את זה שצריך נשימה? הייתי במצוקה. חשתי צורך בהעמקה בתבליך הניקוי שעברתי. להגיד תודה ואני אוהבת אותך כבר לא עבד לי. אז חקרתי קצת והבנתי שהשם של השיטה הוא בכלל – זהות העצמי דרך ההו’אופונופונו.  ושהסמינר הזה עוד לא הגיע לארץ. גיליתי שיש המון כלי ניקוי ואני לא הכרתי הרבה. הבנתי שאני לא למדתי את השיטה. רק למדתי עליה….רציתי שהם יבואו לארץ. ועל איך הם באו אולי אכתוב פעם כי זה סיפור שווה. לקח זמן והם הגיעו…ולמדתי בו כלים רבים ומגוונים באופן יסודי ורובם בעצם ניתנים רק במסגרת הסמינר עצמו. במרחב בטוח ותומך. חלק מהסיפור שלי כולל שימוש באחד מהכלים הללו וסלחו לי שלא אוכל להרחיב עליו כאן.
אני זוכרת שבחרתי יום או שהיום בחר בי, וישבתי ותרגלתי את כלי הניקוי המאפשר שחרור מדורות, שחרור עמוק מפלונטר במערכות יחסים. הרגש שעלה בי במהלך אותו תרגול הרגיש כמו תפילה או זעקה לעזרה, משהו מאד אוטנטי התרחש בתוכי. הכוונה הייתה כנה ואמתית. לא ביקשתי שהוא יעזוב בניקוי. רק ביקשתי עזרה…להכיל ולאהוב את מה שבתוכי.
לאחר התהליך הרגשתי הטהרות . עברו יום או יומיים…קיבלתי טלפון מהאקס עם עדכון שהם מחפשים מקום אחר לגור בו. וואו, זה היה וואו. אין מילה אחרת לתאר את מה שחוויתי.
הרגשתי שקיבלתי עזרה מוחלטת מהשלם. שמשהו אכן השתחרר ממני. הבנתי שבעצם השחרור שלי אותו, את האקס קרה. עד לאותו זמן נראה שרציתי אותו לידי. והנה, הסכמתי לנוע הלאה. להרפות.
קיבלתי הוכחה נוספת שהדרך הזאת מדויקת לי ועובדת בדרכים נפלאות. הם עברו די מהר לבית חדש, לאחר מכן תהליך הגישור הסתיים. פרק חדש בחיי החל….
אני אוהבת אתכם מאד, ותודה על ההזדמנות לניקוי
סמדר