אלוהה! הגיע הזמן לכתיבת מאמר אבל הרגשתי תקיעות ולא ראיתי שינוי משמעותי בחיי לשיתוף.

עם זאת, לאחר התבוננות, התחלתי להבין שניקוי דרך הכלים של ההו’אופונופונו יוצר שינוי מתמיד כל יום וכל רגע בחיי. זה כמו להיפגש עם חבר שלא ראיתם שנים. אתם רואים את עצמכם כל יום במראה. חושבים שלא השתנתם הרבה עד שחבר אומר : וואו, בקושי זיהיתי אותך! אותו דבר קורה עם השימוש בכלי ההוא’אופונופונו. אתם לא רואים שינוי, אבל………..

אני משתמשת בכלי הניקוי של ההאו’אופונופונו בצופן למחשב שלי. אחרי ששיניתי את הצופן פעם נוספת, זיכרון נוסף עלה. דחיתי אותו בעבר ולא הייתי מוכנה לקבל אותו.

מבנה המשכורת בעבודה שלי השתנה לגמרי. כתוצאה מכך , המפקחים לא מקבלים יותר מענקים בשווי של עד 50%. כעת הכל  קשור לכמות העבודה שכל המחלקה מבצעת. אם המחלקה לא מגיעה ליעד הנדרש, אין בונוס.

מה אעשה? כיצד אחיה? האם זאת אשמתי שיש לאחרים בעיות……אני צוחקת….כמובן שאני לוקחת 100% אחראיות על תכנית שלא הושגה במחצית השנה. 

בעבודה של בעלי המצב הפוך לחלוטין. הבוס אתו הוא עובד בהצלחה רבה , מעניק חזרה לצוות שלו. יש אצלם תכנית ארגונית טובה יותר המאפשרת לעובדים ליהנות אפילו יותר מהעבודה.

האם זו לא התוצאה שבאה מהבחירה שלי לנקות על נושא הפרנסה שלי? כמה זיכרונות נחשפים אותם אנו מחשיבים כבעיות? זיכרונות אלו מוחזקים באוניהיפילי  שלנו לאורך עידנים.  אין פלא שהתגובה הראשונית שלנו היא התנגדות. האם שווה לזכור שבעיה היא אינדיקציה עם מה אנו צריכים לעבוד?

כאשר כעס עוזב, אני חווה הכרת תודה על ההזדמנות לנוע קדימה. דרך קבלת המצב, אנחנו מקבלים כוחות והשראה. אנו שולחים אהבה, הכרת תודה וסליחה לאנשים ולמצבים. אנו חווים שהכובד והמתח נעלמים ושוב, לא הכל נראה חסר תקווה.

עבורי, זה הופך כל מצב לא נעים לנעים אם אני בוחרת בניקוי. רק ניקוי תמידי מביא לפרות. אבל פרות ירוקים על פי רוב הם חמוצים. לכן עליי לזכור שאין מה למהר ולהאיץ באלוהים שיראה כבר תוצאות לניקוי!

הבורא אינו נותן לנו משימות מעבר ליכולתנו. בעבר נהגתי ללכת לגלוש קצת בים. כעת אני רוצה להיות גולשת מקצועית בהו’אופונופונו וזה אומר לתפוס את כל המצבים הלא נעימים כהזמנה לניקוי. בדרך הזאת, הגולש תופס את כל המסלולים ומשתמש בהם בכישרון.