סוף כל סוף אני כותבת על נושא שאני בטוחה, כל משפחה חוותה.

מי מכין את ארוחת הבוקר והערב?
האישה! מי מנקה את הבית? האישה! מי שוטף כלים? אתם יכולים בקלות לנחש את התשובה. והבעל רק הולך לעבודה? חהחהחהחה!

במשפחה שלי, אני הייתי היחידה שעשתה אל כל הדברים הללו. לא בטחתי באף אחד אחר שיעשה אותם. אהבתי להיות בשליטה בבית. על הכל להעשות לפי רצונותיי והסטנדרטים שלי. שמעתם על אותם אנשים שמיד מסדרים את הכריות על הכורסא כדי שלא יראו קימוטים לאחר שהאורחים עוזבים? זה נאמר גם עליי, חה חה.

ההו’אופנופונו עזר לי ‘בלי שארגיש’ ! לשחרר את השליטה הזאת. למה ציינתי שזה נעשה בלי שארגיש, מכיוון שהנס הזה התרחש מעצמו ולא ביום אחד. בכל זאת אני מאד שמחה שזה קרה

בעלי התחיל עזור לי באופן חלקי, בבישול. הוא מבשל…אמממ….מדהים!  כאן המחבוא של הזהב הסתתר!

הוא גם החל לשאוב את האבק בבית. התברר שביליתי כל כך הרבה זמן על השאיבות הללו. וואו!!! בגדול, ניקוי הבית ממש התייעל. והרבה זמן חופשי התגלה.

הבעל האוהב והפלאי שלי , גר בבית שלי ולא ידעתי זאת בגלל שזיכרון השליטה היה כל כך חזק. כיצד אוכל לראות? ראיתי דרך עיני הזיכרון. הדבר  החשוב והיקר ביותר עבורי הוא שאני 100% מסופקת מהאופן שבעלי מנקה!

אני אוהבת אותך!