לא יכולתי לייצר כזה נרטיב מדהים כמו החיים עצמם
לא יודעת אם אתם ערים לעובדה שיש סמינרים אונליין בכל העולם של הו’אופונופונו ואם אין לכם מגבלת שפה, ממליצה בחום
בכל מקרה, אני די הרבה נרשמת לסמינרים, כי מה לעשות, אחרי שחווים את רמת הניקויים שמקבלים בסמינרים האלה, מקבלים את העובדה שלבד זה בהחלט סבבה אבל ממש לא מספיק
אז הפעם נרשמתי לסמינר של הו’אופונופונו בריאות. וכן, הוא התחיל בעשר בלילה והסתיים בחמש בבוקר., יומיים …חחחחח…כי זה בהוואי. אבל לי לא אכפת. כי אני לא באמת באה ללמוד את השיטה. הבנתי מזמן שאני לא ממש אבין כאן משהו. לפעמים קורה אני נופלת על מנחים טובים, אז זה ממש ממתק ואם לא (אני מסתבר שיפוטית למדיי ויש לי ים לנקות על זה) אז אני נרדמת והילדה שלי ממשיכה את התהליך בלעדי אימא שלה
קיצר, סמינר בריאות, ובדיוק באותם ימים הבן שלי ואימא שלי שניהם נהיו חולים
?כביכול מה זה קשור אליי
נו, לקח לי לרגע לקלוט את האבסורד
אני מצאתי את עצמי מתזזת בין כפר ורדים לכליל, נוסעת איזה פעמים ביום לאימא שלי, לבשל לה ובכלל לראות שהיא בסדר. איכשהו בינו לבינה, מצאתי את עצמי מטפלת בבן שלי שלפרקים העצים את המצב שלו ובמישהי שלטענתה גוססת (צחקתי איתה על זה). לא יכולתי להימנע מהמחשבה שיש לי כאן שיקוף חזק של קורבנות ופחדים מהאנשים הכי קרובים אליי. הייתי חייבת לבדוק מה קורה בתוכי
קודם כל שמתי לב שבאופן מפתיע לא עלתה בי התנגדות לנסוע אליה ככה ולדאוג לה. האמת ממש הרגשתי מגויסת לעניין. וגם אתו, אפילו ביקשתי מהאקס לא לשלוח אותו אליו כי עדיף שיישאר בבית. לקח לי זמן לראות את הקשר בין הדברים ועם העובדה שאני זרמתי כמו חמאה על המצב, עם אהבה בלב. זה לא תמיד היה כך. באמת שלא. הייתי יכולה להתמרמר לגמרי על כך שהנה אני באיזה קורס חשוב וכולם מתפרקים סביבי ואני לא יכולה רגע להיות במסע שלי. מחשבות סופר אנוכיות. עכשיו כשאני כותבת מילים אלו, תכלס זה המסע הכי שלי שיש. הכי אינטימי שיש עם עולמי. כשהוא ככה, עם החולי שמגיע אליי ועם ההזדמנות לניקוי העמוק הזה. עד כמה בעצם הם שיתפו פעולה עם המסע שלי הזה, נהיו חולים כדי שאוכל לקחת אחראיות והנה הם נתנו לי עוד הזדמנות לאהוב אותם קצת יותר. חתיכת הקרבה קרתה כאן. שלהם כלפיי
מדהים אותי שנס כזה התרחש. ועד כמה נס יכול להיות הפעולה הקטנה ביותר והמדויקת ביותר שאין בה ניצוצות ופיצוצים. אלא העובדה שאהבה זרמה בכזאת קלות, בלי שום שיח פנימי שיפוטי. השראה במיטבה
אני מוצאת שהניקויים דרך זהות העצמי דרך הו’אופונופונו יש להם את היכולת להחזיר פשטות לדברים הקטנים של החיים אשר הופכים אותם באמת לשווים
אם נדלקתם מהרעיון לעבור סמינר בינלאומי, אני משאירה בהודעות את הלינק לאתר הבינלאומי
ומזכירה לכם שסמינר הו’אופונופונו ועסקים יתקיים בעברית ב 24-25 במרץ…ועוד מעט ההרשמה תיפתח. מרגשששש
תודה לכולכם על כל הניקויים שלכם
ואם יש לכם חוויות חדשות מעולם הניקויים אנא שתפו באהבה. זה תמיד מעורר השראה ושמחה בלב כולנו
סמדר דבורה שירה