התנסות מעניינת התרחשה בתקופה האחרונה

לפני שבוע נכנסתי לאיזה מקום בכפר שלי, ומיד הרגשתי שמשהו קרה בלב שלי

אני רגישה למדיי, סופגת את הסביבה , חשה עמוק. קיבלתי מיד אישור פנימי שמשהו נכנס

אחרי מספר דקות יצאתי מהמרחב המסוים הזה. היו בו הרבה אנשים, זה היה ממש יומיים לפני העוצר

אחרי יום וחצי, נהייתי חולה. תמיד היה לי דיבור עם וירוסים. זה נשמע קצת מוזר אולי, אבל אני מסוגלת לתקשר אתם. הרגשתי וירוס בגוף. הרגשתי אותו בראש…היו לי רעידות. חוצמזה, חולשה כלכלית

פחד התעורר. אולי חטפתי את הוירוס? וואו, המיינד שלי קיפץ כמו קוף ותבע זכויות החלטה. בינתיים הסימפטומים שיש לי הם קלים למדיי. אין חום, אין שיעולים…רק רעידות והרגשה של גוף זר במערכת. זה רק מראה שמה שעבר עליי היה בעיקר וירוס תודעתי

אני בניקויים, עם זאת הסיפור שרץ בהכרה היה חזק ממש, איכשהו התערב בניקויים שלי. החליש את הנוכחות. כך זה נמשך יומיים נוספים, עד שממש התפללתי לבורא האלוהי שאני צריכה עזרה. באותו לילה עברתי שינה מדיטטיבית אני קוראת לה. שינה כזאת של ערות, של נוכחות והרבה שלווה. לאחר מכן, התמונה החלה להתגלות בפניי, או לפחות מה שראוי. הייתי בהסתרה רגשית ונפשית

אני מנקה בכל צורה אפשרית וכלי הניקוי הם רבים. אחד מהם עבורי זה חקירה פנימית. עלה משם כאב גדול של פירוד מהבורא, פחד למות לפני איחוד. חתיכת זיכרון שעצם הקיום שלו בתוכי מייצר פירוד…..הגילוי הזה הוא מה שאפשר לי לבקש סליחה, להתחרט. תוך יום או יומיים נוספים המחלה פשוט עזבה אותי

מעבר לשיתוף של עד כמה ניקויים משנים חיים, אני כותבת זאת כאן, מכיוון שהבנתי 2 דברים לגבי הוירוס והניקוי

הראשון הוא התערבבות. כן, הכול זיכרון. כולל הסרט שרץ כרגע מול העיניים שלנו. אחד הדפוסים אשר קורים זה יציאה ברורה מנוכחות. התערבבות עם הסיפור אשר זורע פחד. הפחד משתלט והמחשבה הופכת להיות הסמכות. לכן דבר ראשון, יש לשים לב לחוסר הנוכחות. יש פיתוי בוירוס, הוא קורא להתערבב אתו דרך המיינד. עם וירוסים זה חזק במיוחד. הרבה יותר ממכר מנושאים אחרים. והתקשורת שאנו ממש טובעים בתוכה מעצימה את ההתערבבות הזאת. לכן יש להתעקש יותר עם כלי הניקוי בשילוב עם הבנה למצב. והמלצה בלבד, להוריד שעות מסך באופן דרמטי

ההבנה השנייה היא עיקרון חשוב בהו’אופונופונו, של לקיחת אחראיות. זאת אומרת שכל דבר אשר קורה לנו בחיים, גם אם הוא נתפס כשלילי, הוא אינו לרעתנו. הוא לטובתנו הנעלה ביותר. הזדמנות לנקות את הזיכרונות. בחוויה שעברתי כעת ראיתי שבמקרה הזה, לא יכולתי להרגיש בעומק את הטוב של זה עבורי. בקול רם אמרתי, כן, הזדמנות לנקות, אבל זה היה שטחי. בפנים לא ממש הסכמתי לקבל את זה. רציתי להתעלם מהאפשרות הזאת. פחדתי למות והעדפתי לא להתעסק בזה. אז נכנסתי להסחת דעת. הסתבר שיש בי פחדים אשר מהווים יותר אתגר לקחת אחראיות עליהם עבורי. ואחרי כל התהליך שנפרם יכולתי ועדיין להודות בענק לכל מה שעברתי, לוירוס עצמו ולמה שמתרחש בעולם. בזכותו כרגע אני מבינה שעליי להתמקד בנרטיב אחר לחלוטין

המוכנות לקבל את כל מה שבא מהכרת תודה אמתית היא מדרגה גבוהה, והיא מפתח לחזור אל חיק הבוראת, אל נקודת האפס. בלימודי הקבלה מדברים על השגחה גלויה ונסתרת. זאת אומרת בהתחלה ההשגחה אינה גלויה, בדיוק כדי ללמד אותנו את השיעור הזה . להיות בהתמסרות כזאת שכל דבר אשר מגיע אלינו הוא לטובה. אם עוברים אותו, השגחה גלויה אפשרית. או אז בטח החלום הזה לא יהיה ברזומה שלנו כלל וכלל

אני שולחת לכולכם הרבה אהבה ותודה על כל הניקויים שלכם

ימים אלה הם ימי הזדמנות גדולים כדי להודות על מה שמתרחש, גם אם איננו רואים את ההשלכות של הדבר עלינו ועל כולם

!מי ייתן ושלווה, בריאות ושמחה מעבר לכל הבנה ימלאו את הארץ ואת העולם כולו

סמדר דבורה