כיצד לשרוד בסביבת עבודה

כמו סנאים בכלוב, אנו רוצים שכל דבר יעשה הכי מהר שאפשר. בדרך אנו שוכחים מה הוא הדבר החשוב ביותר בחיים…..

אתמול שמחתי כל כך לשמוע על הניסים שקרו לחברתי מההו’אופונופונו ופתאם מחשבה הופיעה בהכרתי: האם ישנם ניסים שהתרחשו בחיי כתוצאה מהניקויים?

אולי הניסים שלי הם כמו ילדים קטנים, כל כך קטנים עדיין – אבל זוהי רק ההבחנה שלי…אני מסוג האנשים שרוצים לעשות את העבודה הכי מהר שאפשר.

כתוצאה מכך  כשהייתי מסיימת משימה אחת,  משימה נוספת הייתה מגיעה אחריה. באופן הזה לעולם לא הייתי חופשייה. וזה נמשך עד לסיום של יום העבודה.  אני לא הייתי מסוגלת לסיים את כל הדברים המתוכננים ולהתחיל יום חדש מדף נקי.

במקום עבודתי הקודם תמיד השארתי מספר דפי עבודה נוספים למקרה שלא יהיה לי מה לעשות ביום הבא. ואז הגעתי לנקודה בה לא רק שלא הייתה לי עבודה לבוקר שאחרי , אלא גם התחלתי להרגיש  שזה לא ה’עסק’ שלי.

החלטתי לבטוח ביקום עם כמות העבודה שהיתה לי ולפעול באופן שקט בלי למהר. כעת אני מתנהלת בעבודתי אחרת. אני אומרת לרשימת הפרויקטים שיש לי  ‘אני אוהבת אתכם’ ו ‘תודה’
אני פותחת את הדואר הנכנס למייל כשבפי המילים ‘אני אוהבת אתכם’ .
שמתי לב שכתוצאה מכך- איכות העבודה עלתה, כמות העבודה ירדה באופן דרמתי ללא שינוי בקצב  וביעילות שלי.

הנאה גדולה קיימת כאשר אני לא ממהרת בתחילת יום העבודה. זה נותן לי הזדמנות לומר ‘אני אוהבת אותך’ למקום העבודה שלי, למשרד שלי. שמתי לב שבסוף היום הפסקתי למהר לצאת מהמשרד כאילו שאני בורחת ממחלה , ובמקום זאת אני יוצאת עם הכרת תודה על היום שעבר. שינוי עצום.
היחס שלי למסמכים השתנה. לפני שאני חותמת על מסמך כלשהו, אני אומרת לו ‘אני אוהבת אותך’ ו’תודה’. כאשר יש נושא לטפל בו באופן מיידי, אני ממשיכה לומר לו שאני אוהבת אותו ואני מודה לו על שבחר בי ולא באף אחד אחר במשרד לטפל בו! כנראה סוג זה של ניקוי עוזר לי להתעלות מעל המצב לרמה חדשה של מודעות דרך קבלה, אהבה והכרת תודה.

אני מגיעה למקום העבודה כמה שעות מוקדם יותר מעמיתיי. אני מפזרת בספריי מי שמש כחולים במשרד שלי. המשרד שלי החזיר לי טובה בהכרת תודה – הבוס שלי נתן לי חופשה לא צפויה.

כן. לא הייתי מסוגלת להתאהב באופן שלם בעבודתי. היה לי קשה לאהוב את האחראיות שבה. כעת אני שמחה ויש לי הזדמנות לנקות עם זה ולשנות את הכל.
שינויים קורים כל הזמן. הפכתי לפחות שלילית כלפי דברים שבעבר עצבנו אותי בעבודה. התחלתי לרצות ששפע יגיע לכל עמיתיי ולחברה בה אני עובדת!
זה ממש דבר גדול.

תודות לעבודתי התחלתי לחשוב מה באמת אני רוצה בחיים שלי. אני אוהבת את עבודתי, את המשרד שלי ואת החברה שלי. כעת אין בי רגשות שליליים כלפי העבודה שלי ואני מאחלת לה את כל הטוב שיש.

הפכתי מודעת לכך שכל דבר בעל חשיבות אינו יכול להיעשות בחיפזון. הבנתי שאין צורך למהר מכיוון שישנם דברים יותר חשובים בחיים שלנו –  לומר ‘תודה’, ‘אני אוהבת אותך’ לכל דבר שמסביבי !

השלום מתחיל בתוכי!

 

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *