כל אחד/ת מאיתנו הגיע/ה לרגע שזהות העצמי דרך הו’אופונופונו נכנסה לחייה/ו.
ובטח לכל אחת/ד מכם זה קרה בתקופה מסוימת, אחרי תהליך כזה או אחר, בזמן אתגר גדול או להפך….זה שונה מאחת לאחד.
מה שעלה בי בעצם לכתוב זה שלדרך הזאת יש בה את היכולת לקחת אותנו לחופ
ש מוחלט, יש בה את הכוח להוציא אותנו ממרחב הזמן , להחזיר אותנו אל נוכחות מלאה, למחוק את הסיפורים שיש לנו על כל תחום בחיינו, לאפשר להשראה לעבור דרכינו ולהפוך לכלי אור, לאחד אותנו חזרה אל המרחב המאחד שבנו, התודעה האינסופית הקיימת בכולנו,
היא לא יכולה להופיע לה סתם ככה.
היא מגיעה אלינו כי הייתה בכולנו תפילה. בקשה. כוונה. לחופש, לחיים טובים יותר, ל”הארה”, להגשמה, ועוד. התפילה הזאת אולי קרתה לפני הרבה מאד שנים, ואולי אצל חלקינו היא מעולם לא עזבה, היא בערה , השתכללה וקיבלה עוד רבדים. הכניסה שלנו אל עולם הניקויים והמחיקות, היא חלק מאותה תשובה לתפילה זו. היא המתנה. הבורא מעולם לא מסרב לבקשה, מה עוד שזאת בקשה אשר מקרבת אותנו אליה/ו.
אני אשמח אם בתגובות תשתפו איך התוודעתם אל השיטה, ואם מה שכתבתי כאן מוכר לכם ואכן התקיים.
אני אוהבת אתכם מאד
ותודה על תפילתכם
סמדר דבורה