החלק השלישי מתוך 4….

הנושא הוא זהות עצמית – אבא – מודעות על.

חלק זה מזהות העצמי שלנו מחוברת תמיד לאלוהות. אין בה זיכרונות בכלל.
כאשר אנו מעורבבים עם זיכרון, החלק המודע והלא מודע שבנו (אימא וילד) מנותקים מהאלוהות.
האבא לא מתנתק אף פעם. הוא החוליה אשר מחברת את האימא והילד אל האלוהות. זה קורה כאשר האימא בוחרת בניקוי ואז החיבור יכול להיווצר.

התפקיד של האבא הוא לקבל את הזיכרונות מהילד  ולמיין אותם לפי הסדר הנכון.
היות ואין לנו מושג מה ההשלכות של ניקוי זיכרון מסוים, האבא מגיש את הסדר המומלץ לאלוהות. יש לו ראייה רחבה על המציאות.

ואזכיר ואומר שאין צורך לדמיין כל זאת בזמן שאומרים תודה, הנני האני, מי שמש כחולים, אני אוהבת אותך.
התהליך קורה באופן אוטומטי כל פעם כאשר אנו מנקים.
אם יש לכם שאלות נוספות , בשמחה

תודה לאבא בתוכנו, על השירות הנפלא המאפשר לנו להתחבר לאלוהות שבתוכנו. על המיון של הזיכרונות ועל העדות.
אני מודה לכם על כל הניקויים שלכם.
ועל ההזדמנות לשתף ולהרחיב על הזהות העצמית הקיימת אצל כל אחד/ת מאיתנו

תודה!
סמדר