יקרות ויקרים

הרבה זמן לא כתבתי על הניקויים…אנרגיה רבה הולכת כעת לתרגומים של חומרים כמו למשל ספרים שמורנה כתבה על הו’אופונופונו. התחלתי אחד מהם ושמו – אגלי טל של חכמה. ומה אומר, פשוט נפלא. כאשר יהיה לו יותר בשר, אולי אוכל להביא משהו ממנו לכאן. בכל מקרה משמח אותי שאוטוטו יהיו לנו חומרים מתורגמים וזמינים לכל אחת/ד. עוד עבודת תרגום שמסתיימת בקרוב היא חנות מכוונת עם כל מני דברים נפלאים שעוזרים לניקויים. מסשנים    אישיים , הצמידים של ד”ר היו לן ועוד כלים נוספים

אתם כבר יודעים שיש סמינר במאי, והרבה הכנות אנרגטיות מושקעות באירוע כזה. יש כבר כמה נרשמות, ואני נכנסתי לתקופה של ניקויים עמוקה. זה לא אומר שאני לא מנקה גם בלי סמינר, אבל אין ספק שמשהו קורה כאשר יש הכנות לסמינר. העצמה והמיקוד עולים ממש. גם הרגישות אם אני לא מנקה מספיק. למדתי מאחד הסמינרים שהשתתפתי בו, עד שאני לא מרגישה ממש נעים בתוכי, זה אומר שלא ניקיתי מספיק. זאת אומרת, יכול להיות מצב שניקיתי הרבה, ובסוף היום אני שמה לב שיש תחושה לא נעימה עדיין בתוכי, הילדה הפנימית שלי במצוקה מסוימת, בחוסר שקט, מעין קושי פנימי ברקע. מכירים את זה? אם אני אגיד לעצמי, סמדר ניקית היום הרבה, זה בסדר, זה דרך אחת לסיים את היום ואם אחליט לומר לילדה משהו בסגנון “אהובה שלי, נכון, ניקינו היום הרבה, ועדיין את לא רגועה. האם את מצטרפת אליי לעוד? האם את מוכנה להרפות ממה שאוחז בך ומביא למתח וסבל?” רוב הפעמים, אשתדל לא ללכת לישון במצב לא רגוע. שמתי לב שאם אני מקפידה על זה, הילדה משחררת, והשינה שלי רגועה. הבוקר נראה אחרת לגמרי. יש תחושה שהמציאות יותר חביבה.

אם יש לכם התנסויות דומות, אשמח אם תשתפו בתגובות שלכם

הקשר שלנו עם הילדה הפנימית חשוב לעין ערוך. ככל שהילדה שלנו בוטחת בנוכחות שלנו, בעובדה שאימא חזרה לתת תשומת לב, לוקחת אחראיות ומנקה, כך הילדה מסכימה להרפות, לנקות בעצמה, לעזור לנו בהתראה על זיכרון שמגיע וזה זמן ניקוי. שיתוף הפעולה חשוב ביותר. בלעדיו אין תיקון. בלי הילדה אנחנו לא נצלח את ים הזיכרונות. הם יושבים עליה. אחד הדרכים שלנו לעשות זאת זה על ידי בקשת סליחה ממנה. סליחה על שנים של הזנחה והתעלמות. אולי עידנים כאלה.

אם יש נושא מסוים שאתם רוצים לנקות אתו ויש לכם שאלה לגביו, אנא הוסיפו זאת בתגובות

אני אוהבת אתכם

תודה על הניקויים שלכם

סמדר דבורה