קהילה נפלאה
כאשר אתם רוצים לדעת מה קורה בתת מודע שלכם , מספיק להתבונן על החיים שלכם , הבית בו אתם חיים, בעלי החיים בחייכם, מערכות היחסים שלכם, האזור בו אתם חיים, העיסוקים שלכם….
מה שיש בחייכם זה תוצאה ישירה של זיכרונות
כבר כמעט שבועיים שנושא המוות דומיננטי. לקח לי זמן להבין שזה תמה וחשוב לי להתבונן עליה. זה התחיל באופן תמים, השראה שהגיעה אליי דרך תרגיל רוחני – דמייני שיש לך עוד שעה לחיות. מה את עושה בשעה הזאת? מה הכי חושב לך להבין בשעה הזאת? מה קורה?
וכך הייתי עם התרגיל שהביא אותי לרמת ערות ונוכחות גבוה במיוחד….כמה מעט הבנתי על התזמון של הנושא.
זה המשיך עם סין, ולא אפתח יותר מדיי, אבל הרגשתי קריאה חזקה להתחיל לנקות, ומתוך הניקוי הובלתי לחקור מה קורה שם, והמצב לא משהו. המשיך בכך שאני פותחת את המייל שלי ורואה שאחת הנשים הוותיקות בכליל, משהי שהכרתי ואהבתי ובמקרה גם קוראים לה סמדר, נפטרה. ובדיוק ראיתי אותה לפני כמה שבועות, שוחחנו והייתה תחושה שהיא בטוב.. המשיך בכך שלאימא שלי היה אירוע מוחי חולף, אשפזתי אותה והייתה לי שהות מעניינת בבית החולים, הרבה נסים שקרו תוך כדי ניקוי, וקינחתי באחות של חברה ממש טובה שנפטרה ובשלב הזה כבר אמרתי לעצמי, מה קורה פה?
הייתה תחושה של מוות באוויר. הרבה נשמות עוזבים את כדור הארץ בימים אלה, כמו שער נפתח ויאללה ביי.
בכל התקופה הזאת ניקיתי ממש הרבה. שאלתי את הבורא מה יש בי שהרבה עוברים טלטלה בריאותית סביבי וחלק גדול עובר הלאה? הרבה אמונות עלו בתוכי, שיפוטיות כל המצב, והייתה לי הזדמנות לראות עד כמה אני בהחזקה לחיים. עד כמה הכל כאן זמני ביותר, והפער בין הזמניות הזאת להחזקה שלי את החיים. הבורא לחש לי – סמדר, הגיע הזמן להרפות. החיים משתנים, וככל שתהיי באי היצמדות, כך ייטב. עם המקרה של אימא שלי אתם יכולים לתאר לעצמיכם כמה החזקה רגשית חוויתי. הייתה הבנה שמכינים אותי באופן הדרגתי לעובדה ששום דבר לא נצחי בחומר. ממש כמו התרגיל שהגיע אליי. גם אני אעבור מהעולם הזה בשלב מסוים. החיים ייגמרו. האם יש בי מוכנות להרפות את האחיזה שלי עליהם? האם אני מוכנה למות לפני המוות הפיסי? האם יש בי אמון שאני תודעה אינסופית וכל מה שנראה כאן זה לא באמת מי שאני? עם השאלות הללו אני נמצאת, עדיין צוללת לתוכם ולעוד. הגילויים מבקשים העמקה, בחינה של התמסרות.
מה שקורה לנו בחיים הם הציור המדויק למה שקורה בתת מודע.
אני מודה לתת מודע שלי, לילדה שבי, על שהיא מראה לי בדיוק מה שאני צריכה לראות כעת ומאפשרת לי הזדמנות לנקות את זיכרונות המוות המגוונות שיש לי חלק בהן. הזדמנות לשחרר החזקה על החיים כפי שהם והזדמנות להתחבר לנצחי שבי, לבלתי משתנה, למי שאני באמת.
אני מודה לכם על הניקויים שלכם. חלקכם ידעו וניקו איתי ולפעמים זה מדהים אותי עד כמה הניקויים הקולקטיביים הללו מרגישים כמו שמיכת הגנה אוהבת ומזינה
תודה לבורא על החכמה בסדר הדברים
אני אוהבת אתכם מאד
סמדר דבורה