אני גרה בכפר שיש בו אנשים מגוונים ויש האומרים מיוחדים.
אחד מהם הוא בעל הבית שלי. איש שלא אנקוב בשמו, אבל הוא אחד מאנשי רוח המובילים בארץ, עם רזומה מאד מכובד. איש מאד מאוד עניו ונעים הליכות.

מעשה שהיה כך היה-

החשמל שמספקים לי לבית לא מספיק למקרר על חשמל. אז יש לי מקרר על גז.
הגז עמד להיגמר, והזמנתי את איש הגז. האדם החביב הזה קבע איתי שיגיע אליי יום למחרת להחליף. רק תזכורת קטנה, אני כל הזמן מנקה, אז כל התהליך הזה לווה עם ניקוי שהוביל את התנועה במרחב.
באותו יום של השיחה, נסעתי לשיעור קבלה. וככה בשמונה וחצי אני רואה שאיש הגז התקשר אליי פעמיים. בהפסקה, חזרתי אליו והוא אמר לי שהוא הביא לי כבר את הגז והמקרר לא עובד כרגע. הוא לא רצה להיכנס אליי לבד הביתה. הייתי ממש מופתעת….איך זה שהוא בא אליי בלי לקבוע איתי, ויצא שהמקרר עכשיו לא עובד? הרגשתי לחץ פנימי, וגם סוג של כעס.

והמשכתי לנקות…אמרתי לעצמי, בטח יש כאן משהו שאני אמורה לחוות. החוויה כרגע לא משהו, אבל בוא נראה מה מתבשל.
והתקשרתי לבעלת הבית שלי, שהפנתה אותי לבעלה. אמרה לי שהוא כרגע באיזה השקת ספר, ושאצור עמו קשר כשאחזור.
המשכתי להרגיש לחץ פנימי, המשכתי לנקות, ושיעור הקבלה המשיך. נושא השיעור – “אין עוד מלבדו”. זה נושא בפני עצמו והתגלה בפניי שזהו כלי ניקוי שווה לגמרי. אולי עוד אכתוב על זה פעם.

השיעור הסתיים בתשע. נסעתי חזרה הביתה ומהדרך שוחחתי עם אותה אישיות שהייתה אמורה לעזור לי עם המקרר.
הוא היה מאד לבבי אליי, הסברתי לו את מצב המקרר ושאני לא רוצה הפשרה של המקרר כי יש לי יותר מדיי מוצרי אוכל רגישים.. הוא אמר לי שיגיע אליי בסביבות עשר.

התחלתי לשאול את עצמי מה קיים בי שהביא את איש הגז על דעת עצמו כביכול להביא לי גז בשעה לא שגרתית בלי לברר זאת מולי? ביקשתי סליחה ותיקון…והגעתי הביתה.
מספר דקות לאחר מכן, העזרה הגיעה.

חייבת לציין שלפני כן הבן שלי ואני ניסינו את מזלנו עם ההדלקה של המקרר. ללא הצלחה.
וניסיונות ההדלקה החלו…המקרר סרב להידלק. עד שהתחלתי לשוחח אתו (עם המקרר) בשקט וניסיתי להבין מה עולה בי, לניקוי. תוך כדי הניסיונות, התפתחה שיחה מרתקת עם האיש המדובר….כבר מזמן אמרנו בננו שיהיה נחמד לשוחח. והנה זה קורה על הרצפה במטבח החמוד שלי. אחרי איזה 15 דק’ של ניקויים וניסיונות, זה הצליח. המקרר הסכים לשתף פעולה ולהידלק. אמרתי לו תודה מעומק לבי.

והמשכנו לשבת על הרצפה. ככה למרגלות המקרר. מקום ממש צפוף ואיכשהו אינטימי. והשיחה בננו העמיקה. ותוך כדי אני חושבת לעצמי, מדהים, כל כך מדהים. השיחה הזאת ביקשתי אותה לעצמי בעבר, והנה היא ממש מתקיימת ברגע זה, בלי כיבוד קל או שתייה. בלי שום הכנות. הוא ואני על הרצפה במטבח, משוחחים על נוכחות, על רצונות ועל כתיבה. ישבנו לדעתי איזה חצי שעה בנוחות.

ואז אמרתי לו, תראה, נראה לי שאני כותבת על המפגש הזה. הוא עודד אותי לגמרי😊

אני מוצאת שיש דברים שקורים לנו בחיים, ואם אנחנו חווים התנגדות אליהם, ועל הדרך מנקים, התרחיש המכווץ משתנה ויכול להפוך למשהו מופלא שמטרתו הייתה עבורנו ולמעננו. איש הגז עשה מהלך שהוביל לסוג של חוויה מופלאה, ללא ידיעתו. תודה!

ותודה לבעלי הבית המקסימים שלי!!!

ותודה למקרר שעושה עבודתו נאמנה. אני מאד אוהבת אותך

תודה לכלי הניקוי שתמיד זמינים עבורי ועוזרים לי לעתור לאלוהות
אני מאד אוהבת את כולכם
סמדר דבורה