סמינר זהות העצמי דרך ההו’אופונופונו ועסקים אוטוטו יתקיים בתל אביב….12-13 לספטמבר.
אני עוברת כבר תקופה חניכה מאד מאוד חזקה וההתרגשות גוברת. כל הנושא הכלכלי בחיי תחת זכוכית מגדלת. זאת ההזדמנות וזה האתגר😊
הגיע הזמן לשתף איזה אתגרון שובבון.
בחודש יוני כל ענייני המכונית שלי מטופלים. רישיון רכב, ביטוחים, טיפול רכב, טסט….ים הוצאה.
ואיכשהו תמיד אני שוכחת את ההתמודדות הזאת כל פעם מחדש. הפעם לאור החניכה של הסמינר, הנושא הודגש במיוחד. מצאתי את עצמי בהוצאות של אלפי שקלים אשר בכלל לא משתוות להכנסות.
והשראה הגיעה לקנות גם כרטיס טיסה לפורטוגל…שעלותו יקרה יותר מנסיעה להודו, ולימודי קבלה שההשראה הפנימית לגמרי אומרת כן. קיצר הוצאות משהו טוב.
וכך התחלתי להרגיש שהילדה הפנימית שלי בכיווץ, פחד, חרדה ולא הייתה לי ברירה. הייתי חייבת להיפגש עמה.
עלו בי מחשבות כמו – איך יכול להיות שאני מנקה כל כך הרבה שנים על הנושא ועדיין אני במצוקה פנימית? איך יכול להיות שאני עדיין מנסה לברוח ממפגש של הרגש בעניין? שאלות ושאלות, זיכרונות על זיכרונות. הכול כדי להסיט אותי ממפגש של הרגשה.
כמה ששאלות כאלה יכולות להטעות ולתת תחושה שהם אני. כמה ששאלות יכולות למנוע ניקוי.
ואז הרגע הגיע ועצרתי. נפגשתי עם הילדה שממש סבלה. אמרתי לה, “אהובה שלי, יש לנו עכשיו זיכרון ממש מייסר. בואי ננשום לתוכו, נרפה, נאפשר לאהבה להתגלות אל מה שעולה. אני אתך. לא עוזבת אותך לבד עם זה. יש כאן הזדמנות. סמינר מתקרב וכל הזיכרונות הקשורים לכלכלי בחיינו עולים. הזדמנות פז. הרי קורת גג תמיד תהיה לך. יש משפחה, יש תמיכה סך הכול. ותכלס אפשר לפרוט קצת מההשקעות שלך”. (השקעות שעשיתי בזכות השראה שקיבלתי בסמינר עסקים אחר)
שמתי לב שאם אני משוחחת ברכות והרבה אהבה עם הילדה, יש סיכוי גבוה יותר להרפיה ולהתבוננות. אחיזת הברזל של המוח הרגשי מבקשת התייחסות עדינה וסבלנית כדי לאפשר שינוי.
אפשר היה בברור לחוות שאין קשר בין תחושת המחסור ההישרדותי ובין מה שבפועל באמת קיים.
המשכתי לנקות, ואיכשהו במהלך הימים האלה, משהו נרגע שוב. מבינה שהפחד העולה בי, הזיכרון, בא כדי שאוהב אותו גם. בעבר פחד שכזה היה יכול לקחת אותי לפעולה מהירה חיצונית אשר הייתה מכניסה אותי ליזמה מבלבלת ולא מדויקת. עכשיו מה שאני רואה, שדרך הניקוי, אני הפסקתי לשתף פעולה עם הזיכרון הקשור לחשש כלכלי ואני ממתינה להתבהרות פנימית כזאת. התבהרות המאפשרת למשהו חדש להגיח ולבוא. הוא עוד לא הגיח, יגיע בזמנו. עדיין נושמת לתוך המרחב החדש שנוצר.
האמת סקרנית לראות מה יראה עצמו בעניין.
אוהבת אתכם מאד מאד מאד
תודה על כל הניקויים שלכם
ורוצה להזכיר לכם על ההזדמנות להגיע לסמינר הקרוב!
הוא לראשונה מגיע לארץ והמתנות דרכו מדהימות.
מצ”ב קישור להרשמה
http://hooponopono-miracles.info/hooponopono-israel.com/registration/
אשמח מאד לראותכם
סמדר דבורה
הי , אני עוקבת בקביעות אחריי הפירסומים שלך. התחברתי למייל האחרון שלך . אני עוברת כבר כשנתיים מצב כלכלי מאוד קשה , לא מצליחה לעבור את סף החרדה כאשר אני לא יודעת כבר מהיכן להביא כסף , לחשמל , מים, אוכל. ומנגד רואה כל כך הרבה אפשרויות שעומדות על הגדר ולא מתייסמות , בתחום העבודה . האמת לא מצליחה כבא להתרכז בניקוי … עד עכשיו לא ראיתי משהו חיובי .
ג’נין יקרה, תודה על המילים שלך ועל ההזדמנות לניקוי!
אני מצאתי שהכי מאתגר זה להתאהב באותו מקום כואב, חרדתי ומפוחד. זה בעצם הזיכרון שעולה בנו.
מאחלת לך למשפחתך, קרובייך ואבות אבותייך שלום ושלווה מעבר לכל הבנה
תודה על התגובה