ישבתי היום בבוקר עם עצמי, זמן תפילות וניקויים, כמו בכל בוקר. ובשלב מסוים חשבתי על איזה נושא אכתוב….ואימא שלי עלתה. לכולנו יש אימא. והרי אימא זה נושא שנוגע בכל רבדי החיים, שלי בטוח. כל הקשר אתה השתנה בזכות הניקויים. אכתוב עליה. מספר דקות עברו, וחברתי היקרה, מיכל כהן שמחה (היא אישרה לי לציין את שמה) מתקשרת אליי. היא סיפרה לי שכל בוקר עוברת בה מחשבה לא נעימה על החיים למספר דקות ואז השמחה מגיעה. והיא הוסיפה ואמרה, שנראה לה שהיא מופעלת מהמצב של אימא שלה. אימא שלה חולה בפרקינסון. הרצון לחיות התערער. אמרתי לה –
“מיכלי, איזה מדהים שהתקשרת אליי! בדיוק עכשיו החלטתי לכתוב משהו על אימא שלי ועל השינוי שעברתי אתה כתוצאה מהניקויים של זהות העצמי דרך ההו’אופונופונו. הטלפון שלך ממש אישר לי את ההחלטה. תודה! ”
בנוסף אציין שדודה שלי חולה גם בפרקינסון ושנים אני מנקה על הנושא בכלים המיועדים לכך. מיכלי ואני לגמרי בהבנה שיש בנו זיכרונות אשר מופעלים ממחלה זו והקרבה שלה לחיינו היא הזדמנות לניקוי.
נראה שאני נוגעת כאן בשני נושאים הקשורים לאנשים מאד קרובים במשפחה שלי. מעניין אתכם לשמוע גם על מחלת הפרקינסון?…
ממשיכה עם אימא שלי. עד גיל 8 בערך הייתי ממש מאוהבת באימא שלי. כל הזמן רציתי לנשק ולחבק אותה והרגשתי שכשוך נעים של אהבה במחיצתה. ואז זה נפסק. התחיל ריחוק שלימים התגלם להאשמה שליוותה אותי רוב חיי. האשמתי אותה די בכל. חשבתי שבגללה הרבה מהקושי והטראומות שעברתי בחיים קרו. האמנתי שבגללה אני לא מצליחה להיות בקשר זוגי שמחזיק מעמד. חשבתי שהיא מתערבת באופן מזעזע בחיים שלי ולא מכבדת גבולות…חשבתי וחשבתי והאמנתי לכל הסיפור הזה. התעצבנתי עליה רוב הזמן. לא הרגשתי אליה אהבה. לא כמו שידעתי שאפשרי. זיכרון הילדות איכשהו תמיד חזר אליי והראה לי שאני יכולה אחרת.
יום אחד אני והבן שלי, אור קשת, הגענו לביקור . בביקור הזה, התעצבנתי עליה ממש. והיה איזה רגע מסוים שאני, אור קשת ואימא שלי עמדנו במטבח שלה. ופתאום אני רואה שאור קשת מדבר לא יפה לאימא שלי, ושאני באותו זמן גם כועסת עליה…ומשהו בחוויה הזאת זעזעה אותי. ראיתי בהצצה נדירה מעבר לסיפור את הזיכרון הדורי. איך ההתנהגות שלי משפיעה על שלו ואיך הוא יגדל ולא יאהב אותה. ומשהו בי הזדעק. אני הרגשתי שאני לא יכולה להמשיך כך. עוד ראיתי שכל הדרמה שקוראת מולי, בעצם מתרחשת בתוכי. זאת הייתה חוויה מאד מוזרה , בטח אתם מכירים את זה, לפעמים יש איזה חור במטריקס ומראים לנו פרספקטיבה אחרת. הדבר הזה הביא לתנופה אנרגטית פנימית שאפשרה לי לקחת את נושא האימא בחיי יותר לעומק.
נכנסתי לניקויים יותר ברצינות. יש כלי מסוים המתעסק בניקוי של מערכות יחסים וניקוי דורות. כפי שנאמר – משפחתנו, קרובנו ואבות אבותינו.
כל המצב הרגיש מאד עתיק. תמיד הייתה בי תחושה ואני ואימא, לא התחלנו בחיים האלה. שהיו לנו מספר גלגולים והזעם/כעס שיש בי כלפיה נגרר מאז. זהות העצמי דרך ההו’אופונופונו מסביר שאין צורך לזכור מה ולמה. איזה מזל.:))
שאלתי את עצמי – מה יש בי שמביא לי חוויה הורית שכזאת? מה קיים בי שמעלה בי התנגדות, כעס ועצבנות על אימא שלי…בבקשה עזרו לי בניקוי על הנושא. באותה תקופה נפגשתי עם הרבה כאב שעלה, נשמתי לתוכו , בדקתי את האוטומט שלי מולה ובעיקר שחזרתי מצבים מולה כאשר הייתי לבד. זה עזר לי להיפגש עם המקום הרגשי המאתגר. להיות בהכרת תודה כלפי מה שעלה, זה לא פשוט. האוטומט שלי היה לנסות ולגרום לזה לעזוב. או להאמין לזה לגמרי. זה דרש התבוננות חדשה, להבין שמה שעולה בי ביחס אליה, זה לא אני!!! זה רק הסיפור שיש לי עליה. זה זיכרון בלבד ואם אאמין לו, הוא ימשיך לנהל אותי.
התהליך הזה הוא לא ברגע. אחרי מספר חודשים של ניקויים, משהו השתנה. הבן שלי החל להתייחס אליה אחרת. מבחינתי זה היה סימן נפלא. פתאום התקשורת ביניהם הייתה לבבית. הוא ביקש להגיע אליה יותר. הם החלו לצאת מדי פעם לסרט יחד. הלב שלי נפתח. הניקויים ממשיכים.                                                                                                                                                                                 היום מספר שנים כבר עברו. הקשר שלי עם אימא שלי הוא לא מושלם. אבל אהבה יש בו והרבה. יש לנו שיחות נחמדות מאד, ואנחנו משתפות אחת את השנייה בחיים שלנו.                                                                                                                                                             לא מזמן היינו בארה”ב וביליתי אתה המון. שופינג ושיחות ארוכות😊 היה ממש כייף. גיליתי בשנים אלה שיש לי אחלה אימא בסך הכול. מוכשרת מאד, יצירתית וישרה כמו סרגל. ולפעמים חוש ההומור שלה ממש קורע אותי מצחוק. אני עדיין מנקה, כי יש מצב שלא ייגמרו הכפתורים שאימא שלי תלחץ עליהם בחיים אלה. מי יודע…חסדים יש בעולם…חחח…אני אוהבת מאוד מאוד את אימא שלי . מאחלת לה חיים ארוכים ארוכים ומודה לה ההזדמנות לניקוי.

אני אוהבת אתכם מאד

סמדר