כאשר לוקחים ברצינות יתרה, אבל לא מדיי, כי אפשר למות מרצינות, את עניין לקיחת האחריות, משהו קורה בחיים. זה כמו שמועה שרצה ברשת, יש כאן מישהו או מישהי שמוכנה לבקש ניקוי ועזרה על כל הפלונטרים שנראים בחיים, על כל המידע שרץ על המסך ומשפיע על עולמינו. זאת אומרת שיש כאן מישהי/ו שיכול/ה להשפיע על העולם כולו

ואז בהדרגה, כדי לא להפחיד יותר מדיי, היא או הוא הופכים לשער דרכו ריפוי מתרחש

ההתבוננות על חיי היומיום משתנה. כל דבר הקטן ביותר הינו בעל חשיבות . הנוכחות מתחזקת כי באמת כל דבר שמופיע על פני המסך שלנו הופך להיות עוד משהו שבא לספר לנו על עולמינו הפנימי. וזה מעניין. דרך מה שמגיע אלינו, אפשר להבין מה מודחק, אבל מה שעוד יותר נחמד שלא באמת חייבים “להבין” משהו כדי לבקש עליו ניקוי . הרגש הוא הסמן שלנו ליזום ניקוי

שמעתי איזה הרצאה של ד”ר גאבור מאטה שאני מאד מעריכה ואוהבת, והוא אמר בה שהמוח הימני שלנו המשויך לעולם הרגשי שלנו מתפתח בשנותינו הראשונות ואם הוא לא מתפתח כמו שצריך (לפני שאנחנו מסוגלים לדבר) זה פוגע בביטוי של המוח השמאלי האנליטי. חשבתי לעצמי שאפילו במוח, הרגש הוא הבסיס והמפתח. בעולם ההו’אופונופונו, הרגשות שלנו נמצאים תחת האחריות של הילד או הילדה הפנימיים. ואם נסכים להרגיש אותם, הם הסימנים של הילד הפנימי אלינו, אזהרות לגבי תחושותינו על כל דבר בחיינו, במערכות היחסים שלנו, בעשייה שלנו ועוד. להזכירכם, על הילד הפנימי יושבים כל ה’בעיות/זיכרונות” של עידנים. בהו’אופונופונו זהו המרחב שבגללו אנו חווים סבל וכאב ודרכו נוכל לצאת חזרה אל חיים של שגשוג ודיוק

לכן המפתח הוא להסכים למה שעולה

בזמן האחרון שמתי לב שהיכולת להרגיש ולא מיד להדחיק את מה שאני מרגישה התחזק

לדוגמא, אני בקשר זוגי משמעותי כבר תקופה.  נפרדנו חזרנו , נפרדנו וחזרנו, ועוד כמה פעמים ככה. ועכשיו בסיבוב הנוכחי הבנתי שאם אני מרגישה משהו ולא מעלה אותו לאור, זה חוזר לפגוע בקשר . זאת אומרת אני מנקה, ומשתפת את מה שאני מרגישה. הובלתי דרך הניקוי לשוחח על הדברים. תמיד חשבתי שאין צורך לשוחח כל כך אם אני מנקה. אבל השראה זה דבר שיכול להפתיע. ובחוויה שלי ההשראה מובילה אותי דווקא לחשוף את מה שאני מרגישה. אולי בגלל הנטייה שלי להדחיק? הייתה לי אמונה שכנראה עברה שחרור, שאם אני מבקשת ניקוי בתוכי אז אני לא באמת צריכה לתקשר על זה עם הגורם לטריגר או לזיכרון שעלה בתוכי. אבל עבורי חלק מתהליך בקשה לניקוי הוא האומץ לתקשר את הסיבה למשל להתרחקות שאני חווה ברגע מסוים, או לשמוע את עצמי בקול רם מציבה גבולות בלי לחשוש מההשלכות. עד שאני לא עושה זאת בקול רם, הרגש בתוכי לא נרגע. הילדה שבי תובעת את זכויותיה

פתאום תהליך בקשת הניקוי התגלה כהרבה יותר הוליסטי. התיקון הוא באמת של מידות, של יושרה, של אומץ ואי הצמדות. אי הצמדות למה היא השראה, ושאין דרך אחת דרכה ניקוי יכול להתרחש

לא באמת חשבתי שיש דרך אחת, אבל משהו בעומק של התהליך העמיק

לכן, כל המילים הללו הם כדי לעודד את כולכם שדרכי הניקוי נסתרות ואין לדעת איזה הכוונה תקבלו בדרככם לפרימת הסבך. לפעמים זה פשוט, לפעמים נראה לא קשור ולפעמים זה ממש נסתר עד שפתאום יש התגלות. אינסוף אפשרויות

חשוב לדעתי לא להיצמד לאופן הדבר

יש כמה דברים כללים קבועים . עלינו ליזום את תהליך הניקוי. ברגע שאנו מזהים בעיה במרחב, תקיעות בחיינו, חוסר הערכה וקבלה של מה שיש, זה בהחלט הזדמנות ללקיחת אחריות, להבין שעולמנו הפנימי קורא אלינו שוב לבוא אליו, לבקש תיקון. ואז נאמר בלב, תודה, סליחה, אני אוהבת אותך, נאמר הנני האני, נשתה מי שמש כחולים, נאכל תות שדה ואוכמניות, ובכל רגע שנעשה זאת, נתאפס

נהיה ערים למה שמגיע, נקשיב , והסימנים יראו את עצמם. מה הצעד הבא שעלינו לקחת….שילוב של דרכי פעולה ברורים אם הרבה לא ידוע

ככל שאתם חיים באופן הזה, השער של הריפוי שמתרחש דרככם בעולמכם הולך ומתעצם ומתחזק. וכן הזיכרונות שיגיעו עד אליכם , כי השמועה ברשת עוברת, ואתם הופכים למקום דרכו אפשר לקבל נחמה ואהבה ברכות וסבלנות

תודה על השירות שלכם לעולמכם ולעולמי

אני אוהבת אתכם מאד

סד”ש