משהו קרה לי בחגים. אני לא ממש יכולה לשים את האצבע. המילה היחידה שיכולה לתאר זאת – חשופית.

ככל שמעמיקים בנתיב הרוחני, ככל שמעמיקים בנוכחות, בתרגול של ההו’אופונופונו, כך המוכנות להיפגש עם מה שיש גדלה.
והתחושה של להיות חשופית כעת היא לאחר צלילה עמוקה לכאן ועכשיו, למה שאני מרגישה בלי פילטרים, עירומה ומוכנה להכיר את מה שמתקיים כעת. ברגע זה.

המפגש הזה מייצר אינטימיות עם החיים. אינטימיות במערכות יחסים.
הנה דוגמא לאינטימיות שהתרחשה –

בוקר. אני בתפילות כהרגלי. ואז סמס נכנס ממישהי שאני מלווה אותה . היא ביקשה רשות לשלוח אליי מסר. זה הקפיץ בי כעס. המשכתי בתפילות שלי ותוך כדי הכעס הראה עצמו ואני בניקויים נכנסת אליו , וניקוי מתרחש. משהו נפתח בלב, התרככות. אז קיבלתי מסר לסמס לה שאפשר.
והיא כתבה לי על איזה מקרה בעבודה שלה, שהפעיל הרבה התנגדות בתוכה. רק יום שלפני שוחחנו על הכעס שמתקיים. היא ביקשה את עזרתי. ונתתי לה אותה. עם זאת העזרה הכי גדולה כבר קרתה. בזה שהסכמתי להיפגש עם הכעס שעלה בי…הכעס הזה שנחווה על ידה, אשר שייך גם לעולמי. והרי אנחנו נפגשות באותו מרחב של הבורא. המוכנות להיפגש עם מה שעולה בי וההבנה שכל עוד אני לא נפגשת אתו, הסבל הוא פי כמה. ואם אני לוקחת אחראיות על חלקי, הזיכרון הקולקטיבי נתמך מכך.
היא הודתה לי מאד, והלב שלי התמלא באהבה גדולה להזדמנות שהיא העניקה לי לפגוש את הרגש הזה באומץ, להודות לו, לאהוב אותו. תודה על כך שלא מיהרתי והדחקתי את תחושותיי. על תחושת האינטימיות שנוצרה ביננו שהייתה ממש משמעותית. נראה שמשהו אכן זז במרחב.

ההזמנה כאן היא שוב ושוב להיפגש עם מה שעולה בנו דרך המחשבות והרגשות, להגיד תודה, אני אוהבת אתכם, תודה שבאתם כדי להתנקות, ולהעז יותר ויותר להיות עירומים מול הדבר.

להתאהב במה שיש! גם אם הוא לא נעים, רך ושלו. זה הניקוי הכולל כל!

אני מאד אוהבת אתכם
תודה על הניקויים שלכם ועל העמקה הפנימית
סמדר דבורה