בא לי לחזור לבסיס
מה זאת השיטה זהות העצמי דרך הו’אופונופונו?
זהות העצמי דרך הו’אופונופונו היא שיטה למציאת השלום בתוכנו.
למה כדאי למצוא את השלום הפנימי?
כדי שנוכל לחוות חיים של שלום חיצוני.
ככל שאני בשלווה ושלום פנימיים, כך העולם סביבי שלוו ובשלום. אני מוקפת במערכות יחסים מושלמות, בסביבה מושלמת, בבני המשפחה המושלמים ועוד.
מוזר לכתוב את המילה מושלם עבורי. שנים הייתה בי התנגדות. אין שום דבר מושלם, הייתי שומעת מסביבי ובתוכי. וכעת אני מבינה שהזיכרון יצר חלקיות בי, ואכן יש מצב כזה הנקרא מושלם. ובנוסף שלם.
ככל שאני חווה דרמות, קונפליקטים, קשיים כלכליים, בעיות בריאותיות ועוד, זה עבורי אינדיקציה שעלי לחזור אל מקום עמוק יותר של שלום בתוכי.
אתם כבר שמעתם את רעיון לקיחת האחראיות. זה בדיוק זה.
אם הקשר עם בן הזוג שלי עולה על בריקדות, עם אני לא מדברת יותר עם המשפחה שלי, עם אני בלתי מסופקת בעיסוק שלי ועוד, זה סימן שעליי להיכנס פנימה. לקחת אחראיות על מה שמפריד ביני ובין השלום הפנימי שהנו בעצם הבית המקורי שלי. מהותי האמתית. עכשיו שאני כותבת מילים אלו, עוד מעט חג פסח. זמן לניקוי בית. זמן להוציא חמץ. בהחלט ניתן להשוות את החמץ לזיכרונות היושבים על התת מודע שלנו, על הילד הפנימי והיות הם בעלי מטען רגשי, הם עדיין פעילים, הם ימשכו אליהם מצבים אשר יאפשרו להם לבוא לידי ביטוי בחיינו. לקיחת אחראיות עליהם היא מפתח. אין צורך לדעת מה הם. מספיק להסכים לקיומם. לבקש סליחה. לבקש עזרה בניקוי. לבקש את החזרה אל נקודת האפס. לבקש מנקודת האפס להתגלות בפנינו.
אבל מה קורה למשל אם החיים שלי נראים מאד מאד שלווים
ועדיין קורים בחיי כל מיני תנועות לא פשוטות אחת ל….ככה מגיחים בהפתעה?
מן הסתם, כל האנשים אשר מיישמים את זהות העצמי דרך הו’אופונופונו, עושים זאת מכיוון שיש להם הוכחה פנימית שזה עובד.
גם כאן, אותו דבר. זה שאני מיישמת לקיחת אחראיות, מבקשת ניקוי, מבקשת סליחה, מתחרטת על….לא אומר שאין בתוכי עדיין זיכרונות עמוקים שאין לי עליהם מושג? הגוף שלנו הוא תוצר של זיכרון. התחושה או הידיעה שקוראים לי _________ זה תוצר של זיכרון. זאת אומרת שיושבים בתוכנו זיכרונות עידנים על עידנים ולכולם יש תור. כולם רוצים לעבור התמרה. חלקם רק ברגע שיש שלווה כביכול , מרגישים שמספיק בטוח לעלות. הכול בתכנון אלוהי.
החזרה אל נקודת האפס מבקשת פירוק של הישן. השלת כל החליפות שעלינו.
בעצם יציאה מהאישי אל שרות הכלל. אל שירות הבורא.
אימא שלי סיפרה לי לאחרונה שהיא הפסיקה לתרגל את משפטי הניקוי.
תודה, אני אוהבת אותך…שאלתי אותה אם היא מזהה סיבה כלשהי?
היא אמרה לי שהיא לא מאמינה להם. היא אומרת תודה ולא מתכוונת. היא אומרת אני אוהבת אותך ולא מרגישה זאת.
שאלתי אותה אם כאשר היא רוצה למחוק דף במחשב, היא משוחחת עם המחשב ומבקשת ממנו באהבה והכרת תודה עמוקה למחוק את הדף ואז לוחצת על הכפתור או אם היא פשוט לוחצת על כפתור המחיקה? אתם כבר יודעים מה היא ענתה לי. (האנלוגיה הזאת לקוחה ממאבל כץ הנפלאה)
אין צורך לחוות רגשות כלשהן בזמן שאנו חושבים את כלי הניקוי.
JUST DO IT כמו שנייקי אומרים
אני אוהבת אתכם מאד
ומזכירה לכולכם על הסמינר הקרב ובא. הו’אופונופונו בריאות.
באפריל 22-23 2021. אני אנחה אותו בשפה העברית. והוא אונליין מנוחות ביתכם.
זאת הזדמנות להבין ולהעמיק עוד בלקיחת אחראיות
סמדר דבורה