איסוף

כל יום הבן שלי אור קשת חוזר מבית הספר עם אוטובוס שמוריד אותו בתחנת איסוף בכפר בו אנחנו גרים.
באופן די רציף אני אוספת אותו עם הרכב שלי , יש עלייה מאד תלולה בדרך לבית הנוכחי שלנו..
שמתי לב שאני ממש לא רוצה לאסוף אותו. התנגדות התחילה לעלות בי ופתאום הפסקתי לשתף פעולה עם ההסכם ביננו לאיסוף. יום אחד אני נסעתי ברכב בשעה די קרובה לשעת האיסוף והתחושה הזאת עלתה בי שוב.
אמרתי לעצמי, טוב סמדר לא הגיע הזמן לראות מה קורה פה? ראיתי שאני מתנגדת לאיסוף של הילדים האחרים הטפסים איתי טרמפ. ממש לא רוצה שהם יעלו לרכב שלי. החלטתי לנקות. הבנתי שיש כאן משהו ממש מוזר שקורה. אני מאד אוהבת את הילדים האלה ואיזה תוכנה הופעלה בתוכי בנוכחות שלהם כבר תקופה.
נראה שאשמה להודות בכך השאירה אותי מחוץ ללקיחת האחראיות שוב.
אז ביקשתי סליחה ממה שקיים בתוכי שיוצר מציאות שכזאת, אמרתי אני אוהב אותך, וכל זה קרה תוך כדי זה שאני נוסעת לאט בכפר לכיוון תחנת האוטובוס. אחרי דקה בערך של נסיעה הגעתי לסיבוב ממנו אפשר לראות כבר את התחנה. בפינה אני רואה מכונית נוספת שממתינה לאיסוף ילדים. אני מתקרבת למכונית ולהפתעתי האימא של אותם ילדים חיכתה להם. אני עוצרת לידה והיא מסמנת לי להמשיך הביתה. התקרבתי אליה והיא אמרה לי שהיא תאסוף את אור קשת….
לתאר את מה שהרגשתי באותו רגע ממש יצמצם את החוויה. האלוהות במקרה הזה המהמה אותי. זה אולי נשמע כמו משהו קטן וזניח, אבל בתוכי זה הרגיש כמו התפוצצות של זיקוקי דינור.
בניקוי בכלל לא התעסקתי בתוצאה. רק בניקוי עצמו. והאלוהות הביאה אליי את הפתרון המושלם ביותר שאפילו אני לא יכולתי לעלות על דעתי. מיד כל ההתנגדות התנופפה ממני ונסעתי הביתה. הבן שלי התקשר ושאל אם אני מחכה לו בתחנה, והיה לי מאד שמח לבשר לו שמישהי אחרת אוספת את כולם.
הניקוי הזה הראה לי בברור שהאלוהות שבתוכי יודעת בדיוק מה נכון עבורי. היא גם הראתה לי זאת באופן החזק ביותר. לא הייתי משערת שמשהו פשוט כזה מסוגל להוכיח לי בעצמה כזאת את העצמה של נקודת האפס. והנה זה קרה!

תודה לאלוהות שפותרת אותי מלדעת מה נכון עבורי.
תודה לילדה שבי שמוכנה לנקות 24/7
תודה לאינטלקט שבוחר בניקוי
ותודה לכם על הנוכחות שלכם והניקויים שמשנים את כולנו
אני אוהבת אתכם
סמדר

2 thoughts on “איסוף

    1. מיטל יקרה, תודה ובא לי לכתוב לך, בואי בואי:)) אבל אני לא יודעת אם זה נכון לך.
      הסמינר הבא יתקיים בספטמבר. אולי עד אז נדע!
      אני אוהבת אותך ותודה על הניקויים שלך
      סמדר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *