יש לפעמים זיכרון שאומר בי…אולי אפשר קיצור דרך? אולי אפשר ככה למחוק בצ’יק את כל הטעויות שמתקיימים בתוכי באופן לא מודע ומגשימים את עצמם בחיי היומיום שלי? אלוהות, יש קיצור דרך כזה? אני מנקה עם המחשבה הזאת המבקשת האצה. אין ספק שהילדותיות שבי בולטת כאן.

אבל כתוצאה מאותו דבר עלתה בי התפילה הבאה

“אלוהות יקרה, מה קיים בי שמפריד בינך וביני. אלו זיכרונות נערמו עליי, על משפחתי קרוביי ואבות אבותיי אשר יוצרים ערפול בתוכי, אשר מונעים ממני לראות בעיני האלוהות את כל אשר סביבי? אני מבקשת סליחה על יצירה שכזאת. תודה לכל מה שעולה המזכיר לי לנקות. אני אוהבת אתכם על התזכורת הזאת.”

זאת תפילה שמעודדת אותי. היא כוללת את הכל הכל…את מה שיצרתי ואשר הביא פגיעה לאלוהי שבתוכי.

אתם מתחברים לזה?

אני מוצאת שמאז והתפילה הזאת בחיי, הקשר עם האלוהי שבי מעמיק. ותחלס זאת אחת ממטרות התרגול של השיטה. ניקוי הזיכרונות בתוכי כדי להעמיק את הקשר שלי עם האלוהות שבתוכי. דרך אותה העמקה, ההנחיה הפנימית הופכת לברורה ומאפשרת חופש מהתקשרות למורה כזה או אחר, מכל דבר שהוא.

אני מאד אוהבת אתכם!

תודה על כל הניקויים שלכם

סמדר