מזמן לא כתבתי על כסף…סתםם…ברוח התקופה, לפני סמינר, נראה שזה נושא שנמצא בכותרות. וחשבתי לעצמי בעצם שלא כתבתי על מסע הכסף שלי האישי, שלא נגמר, דרך הניקויים. היה רגע כזה בו הבנתי שהכסף הוא בסך הכל כרית האגרוף של כל זיכרונותיי. של כל הזיכרונות הקולקטיביים שחיים בי, זיכרונות הזמן. ואז התחלתי לשוחח עם כסף. להודות לו. לבקש סליחה על הניצול שלי אותו. הניקויים המשיכו, והיה עוד רגע מכונן אשר בו ‘שמעתי’ את הכסף משוחח איתי חזרה. ומתוך ההתקרבות הזאת החדשה […]