עוד חודש יתקיים סמינר של הו’אופונופונו ועסקים

תמיד לפני סמינרים, בהתאם לנושא הסמינר שעל הפרק, החיים שלי מגיבים

והרי כל המציאות הזאת היא תוצר של זיכרונות , לפחות המציאות כפי שאני תופסת אותה

ברגע שאני מניחה כוונה ולוקחת אחראיות למשל על השפע והשגשוג בחיי, על תפיסת הכסף שלי, על כל האנשים הקשורים לנושא זה וכן, זה כולל גם את מצב הכלכלה העולמית, את מה שהמציאות של היום בנושא מעלה בי, השלם נענה לכוונתי ולקריאתי. מביא בפניי אתגרים ומעניק לי הזדמנויות להציף את המטענים הקשורים לאותם דברים. לפעמים זה פשוט. לפעמים זה כואב. לפעמים מכעיס ועוד

אבל תמיד זה מוביל למקום חדש, רענן ומלא השראה

כן, כמו יהלום שיש להמשיך ולהבריק אותו שוב ושוב עד שהאיפוס יושלם. והתנועה מהשראה תהיה ללא קטיעות

אחד הדברים שחשבתי לכתוב עליהם כאן היום זה על התקשורת הפנימית. אין יישום הו’אופונופונו ללא כלי הניקוי המופלאים, שאינם מבקשים אמונה בהם כדי שיקרו. (רק שתדעו)

עם זאת, חלק חשוב ביותר בכל תהליך הניקוי מתבסס על תקשורת פנימית עם חלקיי

אני חושבת שיש תרגול כזה ביהדות, לצאת אל השדה לדבר עם בורא עולם. משהו יומיומי שכזה. חשבון נפש. יש לזה שם

זה אותו דבר. לפעמים החיים מביאים אתגר גדול, והשימוש בכלי הניקוי הידועים לכם לגמרי עושה עבודה, אבל לפעמים יש צורך בשיחה פנימית, בירור מעמיק יותר, מפגש כדי שנוכל לבקש ממנו עזרה

אני כל יום אחרי שיחה עם הילדה הפנימית שלי , אפנה גם לשיחה עם הבורא. ממש אפתח דיון, אשאל שאלות, בצורה הכי חופשית שאפשר

כך התנהלתי אל מול נושא הבית שכבר כתבי עליו מספר פעמים בקבוצה. והנה יש בית אליו אני נכנסת במאי. ולפני כמה ימים יצא לי להיכנס אליו פיסית. לא יזמתי זאת. הובלתי לזאת. הכניסה אל הבית העתידי, אפשרה לי מפגש חדש עם הזהות של הבית. מפגש עם מה שעולה בי, והוא תוצר של שיחות עמוקות שאני מנהלת באופן עקבי עם חלקיי

עכשיו מה שעלה זה חשש שלא אעמוד בתשלום החודשי. שזה גדול עליי…ואני מתבוננת בזיכרון הזה בתוכי, ובשיחות הפנימיות, מעבר לשימוש בכלי הניקוי, אני למשל יאמר – ‘ילדתי האהובה, אוניהיפילי יקרה שלי. יש לך רשות להרפות מכל הזיכרונות הקשורים לנושא בוא את חושבת שלא תעמדי בזאת. כל רגש הכיווץ שיש באזור הבטן וחזה, יש לך רשות להרפות. אני ממש לא כועסת עלייך שאת עדיין פועלת מתוך אותם זיכרונות. מבינה. ואוהבת אותך מאד

‘בורא אלוהי, קודם כל רוצה להודות על כל העזרה שכבר הענקת לי בכל תחום אפשרי בחיים. לפעמים אני מרגישה לא ראויה. תודה שאתה עוזר לי לשנות גישה. ויש עכשיו את עניין הכניסה לבית החדש, ותודה שבכלל התאפשר לי להיכנס אליו. לא מובן מאליו. נתת לי אפשרות לראות מה זה מעלה בי כדי שלא אמצא עצמי בזמן המעבר בפאניקה. בחוסר נוחות. האמת סוג של נס. אבל יש את הכיווץ הפנימי הזה בפנים. אני מבקשת עזרה עם כל האחיזה הזאת בכיווץ. אין לי מושג מה כלול בו…רק ההשראה שתביא בי תראה לי מה הצעד הבא שעליי לנקות בו. נושמת עמוק לדבר. ומבקשת את האיפוס כדי שרצונך יתקיים. אני אוהבת אותך מאד וסליחה שלפעמים אני ממש מפריעה לרצונך להתקיים

נתתי כאן דוגמא לשיחה עם חלקיי הפנימיים. שיחה פנימית היא עבורי כלי ניקוי בפני עצמו. תוך כדי יכולים לעלות כלי ניקוי כמו תודה, סליחה, מי שמש כחולים, אולי לשתות תוך כדי. לאחרונה למדנו את הסיר המתפיח. (כל מי שלא מכיר, יש הקלטה של השיחה על הכלי בקבוצה. נעשה ממש לאחרונה)

מצאתי שהשיחות הללו מפתחות את השפה האישית שלי אל מול חלקיי וגם מייצרות שורש יציב שהתשובות מגיעות מתוכי, מהשראה, ואין צורך לחפש דבר בחוץ

מורנה נלמאקו סימאונה ביקשה שיישום זהות העצמי דרך הו’אופונופונו יהפוך להיות הדרך הישירה שלנו לבורא, הדרך הישירה שלנו למהותנו האמתית. ללא מתווכים. אין גורו חיצוני. באופן הזה היא בנתה את הסמינרים

לבוא לסמינר זהות העצמי דרך הו’אופונופונו לא שם אותי כמנחה למתווכת עבורכם.  אלא פשוט להנחות את אופן השימוש בכלי הניקוי.  הסמינר הכי פרקטי שאפשר. זה לא מפגש פילוסופי, ולא שיש לי התנגדות לפילוסופיה. אבל יש כאן מסע שהוא מאד אישי לכל אחת ואחד, ודרך ייחודית וכל אחת ואחד. והוא מכוון להקשבה עצמית, להמתנה להשראה המובילה את צעדינו. אף אחד לא יכול להתערב בתהליך זה. יישום הו’אופונופונו הוא תהליך הדרגתי של השלת הזיכרונות והתבהרות ההולכת וגדלה אל מול מי שאנו באמת

אני אוהבת אתכם מאד

ותודה ענקית על כל הניקויים שלכם

שוב, לא מובן מאליו בכלל שיש אתכם הלוקחים אחריות

ומוכנים בעזרת התפילות שלכם לשנות עולם (אולי שלא בידיעתכם)

סמדר דבורה שירה