שיחות עם הבוראת

זהות העצמי דרך ההו’אופונופונו מובילה לשחרור. שחרור מכל הזיכרונות המתקיימים בתוכנו, ואשר מייצגים את העבר, ההווה והעתיד. ברגע שאנו מתמקדים בכלי הניקוי, תודה, הנני האני, אני אוהבת אותך ועוד, אנחנו מחליפים את התקליט השבור הזה החוזר על עצמו שוב ושוב של כל אותם מחשבות אשר רצות בתוכנו בוויברציה של תפילה. בקשה לניקוי. וזה פשוט עובד. כך אני התחלתי את התרגול שלי לפני מספר שנים. לא הייתי מבקשת העמקה אם לא הייתי חווה שמשהו אכן משתנה.
ככל שהעמקתי, התפילה העמיקה. ואחד הדברים שקיבלו מנוף זה הקשר לאלוהי.
מגיל 17 אני בתשוקה לבורא. זה לא חדש לי. עם זאת, התרגול דרך זהות העצמי דרך הו’אופונופונו הביא את התפילה להבנה והעמקה נוספת. וכאן אשמח לשתף אתכם בדבר, אולי ייגע בכם ואולי תסכימו לבדוק תרגול שכזה.
כל מה שקורה בחיים אכן מגיע מזיכרונות. עם זאת סדר הדברים, התזמון שלהם, מגיע מהאלוהות. הכול מנוהל על ידי האלוהות בחיים האלה. אותה איכות נסתרת או לא, אשר מזינה ומקיימת כל חי צומח ודומם.
היות וכלי הניקוי מנקים את הזיכרונות, הם בעצמם קריאה לעזרה. אפשר להוסיף לתהליך שלנו תקשורת עם הבורא. עם האלוהית שבנו.
אתן דוגמה. לפני מספר שבועות היומולדת של הבן שלי אור קשת התקרבה. אני הייתי חסרת אונים. הוא רצה להזמין את כל הכיתה שלו, לראשונה גם בנות ..ככה זה בגיל 12…ורצה שחלקם יישארו לישון אצלנו בבית. נפגשנו הוא, אני ואביו…להבין את מבנה האירוע, אולי משחקים…קיצר הפגישה הראתה בבירור שאנחנו במבוי סתום. אור קשת לא ידע מעבר לנתונים שכתבתי מה לעשות (או שכן😊) והמתח בגוף שלי עלה. כמובן שהניקוי מתקיים אצלי ללא הפסקה, אבל החלטתי להוסיף שיחה עם הבורא על הנושא. משהו בגנון כזה – בוראת אהובה, אני מודה לך על כל העזרה שאת מעניקה לי. על כל הניקויים שאת מאפשרת בחיי. יש לי מצוקה ביחס ליומולדת של אור קשת. אנחנו לא יודעים מה הכיוון של האירוע, איך להכיל אותו, אני בקשיים למחשבה שיישנו אצלי הרבה ילדים בבית הקטן, ואני רוצה לשמח את הבן שלי. התחושות האלו שרצות בי ממש מפריעות לזרימה של יצירה להתרחש…אני מבקשת עזרה בכל הנושא הזה. האם את יכולה לפתור את הבעיה הזאת? גם כך את מנהלת את הכול…אני מניחה את הבעיה בפנייך. ומניחה לנושא. ממתינה להוראות ממך. תודה על האפשרות לשפוך בפנייך כך מצוקת לבי.

זה היה בערך שבועיים לפני יומולדת. בינתיים אביו טס לחו”ל, וכלום לא קרה. לא עשיתי דבר, והמשכתי לנקות. היומולדת נקבעה לשבוע אחרי התאריך המקורי. 5 ימים לפני, הייתה לי שיחה עם אביו, ופתאום הוא אמר לי שיש לו רעיון לשוחח עם מישהי על האירוע ולי גם עלתה השראה לשוחח עם המנחה שלו שהוא ממש אוהב אותה , מבית הספר. אין להם מורים ומורות, זה מנחים. תוך מספר שעות הכול הסתדר. הסתדר בלב שלי. נרגעתי. והיומולדת התקרבה , הילדים הגיעו, וזאת הייתה היומולדת הכי מדהימה שאור קשת עבר מעולם. היה כאן כל כך שמח, ילדים לא רצו לחזור הביתה, ואכן די הרבה נשארו לישון. לקח לי יומיים להתאושש, והיה שווה לגמרי. השיעור המרכזי ביומולדת הזאת היה לאבד שליטה. וכאן האלוהות עזרה לי לאבד אותה. לסמוך שהאירוע יראה עצמו.
זה מקרה אחד…עם זאת אני משוחחת באופן הזה כל יום על כל נושא שיושב עליי. מדהים כמה מהר אחרי שיחה שכזאת, יש הקלה בתוכי. אמון בבוראת שחררה אותי מלדאוג.
המפתח כאן, אחרי שמניחים את הנושא בידי הבוראת, מאפשרים לה להראות את הפתרון, חשוב לא להמשיך ולהרים אותו שוב ושוב למיינד. כבר שמתי את זה בידיו, עכשיו יש להרפות, להמשיך בתודה שלי, ולהמשיך הלאה במה שיש. כמו זרע שלא מוציאים אותו כל חמש דקות מהאדמה לראות אם משהו כבר קרה. כבר היו לי שיחות עם אנשים אשר משוחחים עם הבורא, ועם זאת, האמון בשיחה ובבקשה בחסר. אין אפשרות להרפות. וזה מפתח. להבין שבאמת הכול בידיה, היא המוכנות שלנו לרדת מכס השלטון. מהאמונה שאנו שמנהלים את חיינו.
אני מאד אוהבת אתכם
ומודה על המרחב המרפא והאוהב שמתקיים כאן
אם יש לכם התנסויות דומות, אשמח מאד אם תשתפו למען כולנו
תודה לבורא/ת על החיים
סמדר דבורה

4 thoughts on “שיחות עם הבוראת

  1. סמדר יקרה ואהובה 🙂 המילים שלך באו לי בדיוק בזמן. מאוד אהבתי את ההגדרה שכלי הניקוי הם בעצם בקשה לעזרה. אף פעם לא חשבתי עליהם ככאלה, ועכשיו הכול התבהר לי…

    אהבתי מאוד גם את ניסוח הבקשה לאלוהות. תמיד הסתבכתי עם זה – איך אני יכולה לבקש עזרה מהאלוהות? הרי אני אמורה לקבל את התוכנית האלוהית עבורי, בלי להתנגד ובלי לרצות לשנותה, אבל בניסוח שלך הבקשה נשמעת לא כמו התנגדות אלא דווקא כמו התמסרות לרצון האלוהות ואמונה אמיתית… ממש מצא חן בעיניי. זה הזכיר לי נשכחות, מהתקופה “הדוסית” בחיי: שמעתי רב אחד שתמיד הציע לאנשים שמתלבטים לא לנסות לתכנן כלום, ועד שיגיע הפתרון פשוט לחזור שוב ושוב על המילים (מתוך תפילת העמידה): “חננו מאיתך חוכמה, בינה ודעת” – כלומר: אנחנו מתבטלים לפניך ומחכים להנחיה ממך…

    1. . מיכל יקרה, כל כך שמחתי לקרוא את מה שכתבת.
      זאת בדיוק הייתה כוונה שלי. ושימח אותי שזה עבר. כן, יש בזה משהו דוסי:) עם זאת זה מעבר לכל דת שהיא.
      מאד אהבתי את התפילה שכתבת. לא הכרתי אותה. זה ממש בול!
      אני אוהבת אותך מאד
      ובילוי נעים בשיחות חופשיות עם אלוהים

  2. סמדר אהובה
    כל פעם שאני קוראת את השיתופים שלך יש הקלה בתוכי לגבי הניקוי ויש שחרור.
    תודה. אני אוהבת אותך.❤

Leave a Reply

Your email address will not be published.