יש לפעמים תקופות שהכול ממש זורם לו. מנקים ומנקים ועל פני השטח העולם מרגיש רגוע וגם נראה כך.

ואז משהו זז….ויש הצפה. לפעמים זה מבהיל אותי. אני לא מבינה למה אני שוב ושוב מופתעת מכך שיש בתוכי זיכרונות מכאיבים כל כך. השאלה שעולה בי היא – איך לא ראיתי, איך לא ידעתי שיש בתוכי כאלה זיכרונות , כאלה שדים שמתחבאים ויוצאים בזמנם . אני מבקשת ניקוי לאותם זיכרונות בתוכי אשר משמרים את ההפתעה מרמת הזיכרונות המכאיבים הקיימים בתוכי. מפותל משהו😊
אולי בגלל שבתפילות אני אומרת שאם יש משהו שעליי להבין על עצמי…אולי בגלל שאני מוסיפה ואומרת שאני מבקשת מכל הזיכרונות שקיימים בתוכי ואשר מפרידים ביני לבין הבורא סליחה ותיקון שהקול הקורא הזה מעיר מתים משנתם. ואולי לא…לא יודעת. בכל מקרה, הניקוי יימשך כל החיים. בכל זאת יש עולם מול עיני שעדיין בפיצול.
מרגישה שהקיום של הקבוצה הזאת אשר בה כולם בניקוי, כולם בעניין דומה לשלי, היא מפתח בתהליך הפנימי. הקיום שלכם מאפשר לעזרה הדדית בניקוי והשראה משותפת. בלעדיכם, זה היה באמת בלתי אפשרי. הבורא המתקיים בתוך כולנו, בדרכו המסתורית חיבר אותנו למסע משותף. תודה על כך!
אוהבת אתכם מאד
סמדר דבורה