אומנות ההרפייה

כמה מילים לקראת יום כיפור
? פנויים 
ימים ממש מיוחדים בין ראש השנה ליום כיפור 
השנה אני בחוויית כניעה הרבה יותר מוחשית מבעבר 
?למה אני מתכוונת 
לקחתי את אימא שלי לבית חולים. זה קרה בחג והיא הייתה צריכה לקבל טיפול מסוים אני זוכרת את עצמי הרבה פעמים מתנגדת ברמה הפנימית למהלכים כאלה. אם למשל היא הייתה מבקשת ממני לקחת אותה למקום מסוים, אני זוכרת הרבה פעמים התכווצות
הפעם שמתי לב לכיווץ קל ברגע שהיא ביקשה ממני, ומיד הרפיתי. משהו בי הרפה האמת. ואמרתי לעצמי, סמדר, תזרמי. יש כאן הזדמנות להרפתקה וגם אפשרות לשמח אותה 
ובאמת מהרגע שנכנסנו למכונית, הגענו לבית החולים, הכול הרגיש כמו כניסה לבועת קסמים שכזאת. החניתי את המכונית בכניסה למיון, לא היה תור לקבלה, מיד לקחתי אותה לאן שהיא הייתה צריכה להגיע, יצאתי להחנות את המכונית בחנייה מסודרת וגם בה מיד מכונית עזבה ומצאתי מקום, חזרתי והרופא כבר היה אתה…אני אמרתי בקול רם “איזה כייף כאן היום. אין אף אחד”. הוא כמעט ‘אכל’ אותי במבט שלו. אמר לי שאני לא יודעת מה קורה במקום. אבל אני הרגשתי שאפילו במקום הכי טעון, מורכב ומלא נגיפים, יש גן עדן. בנוסף לזאת הוא הזמין אותה לפגישה אצל המומחים של המחלקה, ולגבי אותו נושא היא הייתה כבר נואשת. זאת אומרת קיבלנו תור למשהו שהיה נראה כדבר הכי לא אפשרי שיש. תוך 50 דק’ מהרגע שהגענו, יצאנו. הפקידה בקבלה הסתכלה עליי ואמרה לי “איך זה קרה בכלל? לא הגיוני”. צחקנו על זה. ואחרי איחולים של שנה טובה יצאנו לדרכינו. בדרך חזרה היא שתפה אותי שהיא ממש פחדה בעצם להגיע לבית חולים. חשבה שנהיה שם שעות רבות. וזאת הייתה לה חוויה מתקנת 
התבוננתי על כל ההתרחשות הזאת וראיתי שהכול תלוי במידת ההרפיה שלי אל מול מה שבא. אם אני מתנהלת מתוך כיווץ שבא מתוך זיכרון בעצם, התוצאה תמיד מכווצת וחוזרת על עצמה 
אם אני רגע מזהה את הכיווץ בתוכי, ורגע עוצרת. נושמת, בודקת אפשרות של הרפיה פנימית אל מול הדבר, מזהה את ההזדמנות להרפתקה חדשה, מודה עליה, מבקשת סליחה, מבינה שזה זיכרון שעלה, הביטוי של זה במציאות משתנה 
נכון, הרבה פעמים אין אפשרות להרפות מהכיווץ מיד. לכן אני מוצאת שעדיף לא לפעול ממקום כזה 
זה זמן מעולה לעשות שימוש בכלי הניקוי, להמתין להשראה להיכנס. ומשם תנועה חדשה יכולה להגיע 
משהו מהניחוח של אותה חוויה נשאר איתי. אני כעת בהתבוננות על כיווצים הללו איכשהו יותר . ועל הניסים שקורים ברגע שאני מרפה. העולם הוא תמיד בעדנו. תמיד תמיד 
וכך יום לפני יום כיפור זאת הזדמנות עבורינו לבקש סליחה מעצמנו ומהאחרים בעולמנו, על כל הכיווצים שעולים בנו ביחס למה שמתרחש. להודות גם לכיווצים עצמם על ההזדמנות שהם מביאים בנו לתרגול שחרור אחיזה וחשיפת עולם ההשראה שמתחבא מאחוריהם.
  כמה מדויק  LET GO AND LET GOD-  למאבל כץ יש את האמירה
אני אוהבת אתכם מאד
צום קל וגמר חתימה טובה לכם ולמשפחתכם
סד”ש

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *