ניסים ונפלאות בתדר של התודה,

קהילה יקרה, קורים כל כך הרבה ניסים בימים אלה שהרגשתי ממש חשיבות לכתוב לכם כמה מילים על ההזדמנות האנרגטית שאנו נמצאים בה כעת.

ה 7 באוקטובר טלטל את כולם. ואנו ניצבים בפני אחד מהאירועים המאתגרים ביותר שיש. האם להיכנע לכל הזיכרונות נמצאים על פני השטח, שמביאים הרבה סבל, הרבה ייאוש, הרבה פחדים, הרבה חוסר תקווה , הרבה שנאה ונקמנות, או שאנו מתגייסים ללקיחת אחריות עמוקה יותר, ובה אנו בהכרת תודה! בתיקון! מחזקים את איכות האור שבנו. חוזרים לנוכחות ומיישרים קו עם תבונה אלוהית.

להגיד תודה מהמחשבה בלבד זה עובד. אבל זה לא מספיק

אני מתרגלת באדיקות כרגע תודה שמתחברת גם לרובד הרגשי. המפתח הוא ברגש. הרגש מיוצג על ידי הילדה הפנימית שלנו. המחשבה על ידי האימא. לכן החיבור הזה בין המחשבה לרגש כל כך חזק.

לדוגמא – אני מודה לבוקר העולה, לבריאות גופי ולאהבה המקיפה אותי בכל רגע בחיי.

משפט כזה ניתן לומר אותו מנטלית.

ואם אני רוצה גם לאפשר לרגש לבוא לידי ביטוי, אבל אני לא מרגישה כלום, הכול חסום ברגש או דיכאוני ועצוב, אני יכולה רגע לעצור, ולשאול את עצמי איך זה מרגיש כשהבוקר עולה והאהבה מקיפה אותי כעת? איך זה יכול להרגיש במצב כזה? אפשר לחזור לזיכרונות מהעבר משמחים שמעוררים אותנו לפתיחת לב. להתעקש עם השלב הזה. הסוד הוא ברגש.

אני מקפידה לעשות זאת במהלך היום יום שלי ואין מילים לתאר את התדר העוטף אותי. דווקא עכשיו שיש הרבה צלליים וחשכה מסביב, יש גם את הכי הרבה אור ואהבה זמינה.

מזמינה אתכם לנסות זאת במהלך הימים הקרובים ולחזור לכאן לתגובות, לשתף התנסויות!

כל יום קורים ניסים גלויים.

אתמול למשל נסעתי לנהריה לאסוף חבילה מנקודת איסוף . הזמן איסוף הוגבל לשעות בוקר בלבד והגעתי לשם אחרי שהזזתי את הלו”ז שלי. הקדמתי ב 10 דקות. אני שמה לב שהמחשב שלהם לא עובד. תוך כדי אני מבינה שהם לא ישחררו את החבילות כל עוד המחשב לא עובד. הרגשתי כיווץ. מיד נזכרתי , רגע. אין טעויות. התחלתי להודות על ההזדמנות לניקוי והכרת הטוב. אמרתי תודה לילדה הפנימית שלי שהראתה לי ניצוץ זיכרון לניקוי. ביקשתי סליחה ועזרה בניקוי ותיקון הטעות. המשכתי להודות וממש הרגשתי בתוכי עד כמה הכול מושלם ותיכף החבילה תהיה בידי. היה לי ברור שאני לא יוצאת מהמרחב בלי חבילה. המשכתי והמשכתי. לרגע היה נראה שכולם נואשים סביבי, אבל לא פסקתי להרגיש אהבה לרגע זה ותודה. המשכתי להודות על ההזדמנות להיפגש עם הקולקטיב שהולך לכיוון אחד ואני לכיוון אחר…חחחח…..המחשב התחיל לעבוד! החבילה הגיעה לידי. ואז יצאתי החוצה לרחוב שם המכונית שלי חנתה על אדום לבן. התעכבתי הרבה מעל התוכנית בנקודת האיסוף. ליד המכונית שלי הייתה עוד מכונית ופקח תחבורה. בשלב הזה התפקעתי מצחוק. הרגשתי שכל מה שקורה סוג של בוחן אותי במידת הכרת התודה גם במצבים מאתגרים. ישר הלכתי לעבר הפקח. הוא הסתכל עליי וחייך. אמרתי לו, שמע, תפסת אותי. ותכלס לא הייתה לי ממש ברירה עם מיקום נקודת האיסוף, השעה המוגבלת ומה שקרה בפנים. הוא אמר לי איזה מכונית היא שלך? אמרתי לו היונדאי הלבנה. הוא אמר לי, מילאתי דוח על המכונית הכתומה. עוד יותר התפקעתי. ואמרתי, תגיד , יש מצב שאתה משחרר אותי מדבר זה? מוותר לי? הוא אמר לי, כנסי למכונית שלך ותיעלמי מכאן. לא ראיתי אותך. כמו ילדה הכי טובה ומתוקה, זה מה שעשיתי. עכשיו אתם יודעים שאי אפשר להוכיח שההו’אופונופונו, תיקון הטעות עובד. זה ביני לבין משפחתי הפנימית ותבונה אלוהית. ההוכחה בתוכי. לי ברור שהבריאה פשוט מחייכת אליי, כי אני מחייכת אליה בהכרת תודה.

מתוך אותה תנועה של זרימה בתדר של אהבה, השראה מגיעה ועולמי משתנה.

השינוי של עולמי, מתחיל בתוכי! יש לקחת אחריות!

אני מבינה שרק מתוך תדר של אהבה והכרת הטוב, פתרונות חדשים מלאי השראה יכולים להגיע לפתחי ועולמי. זה המפתח. הרי אני לא בעניין של לשחזר עוד מאותו דבר ….הרי אני חיה בגוף זה כבר כמות כזאת של שנים שאפשרה לי לקחת חלק אנרגטי בכמה וכמה מלחמות. אני שמה לזה סוף בעולמי! תודה על ההשראה שממלאת את חיי ומובילה לשלב הבא!

מצטרפים?

אני אוהבת אתכם מאד

סד”ש