יום שאחרי הבחירות…מחשבה יוצרת מציאות לרבים לא ממש עבדה. על פניו😊

הרגשתי שזה זמן טוב לפתוח את הנושא – מחשבה יוצרת מציאות. נושא שיכול ליצור מתח אצל רבים, במיוחד אם זה לא עובד, ואפילו מגשים עצמו בצורה הפוכה למה שנאמר. אולי עדיף להתייחס למושג מחשבה יוצרת מציאות ישנה, מחשבה יוצרת מציאות רעננה. וההבדל ביניהם.

פעם, לפני מלא שנים הייתי רושמת על דפים את הכוונות שלי. והם תמיד היו מתגשמים. ואז איבדתי עניין בדבר. מספר שנים לאחר מכן, חזרתי לרשום על הדפים כוונות, ופתאום משהו כבר לא ממש עבד. אני לא יודעת מה אפשר בעבר לכל מה שהייתי רושמת להגשים עצמו. תמימות, האנרגיה עבדה אחרת, אולי זה היה הפיתוי שנתנו לי כדי שאמשיך את המסע לגילוי עצמי… אולי עוד משהו. יש לכם עוד רעיון?

משם האלוהות שבי לקחה אותי למסע שהוביל אותי לזהות העצמי דרך ההו’אופונופונו. הדרך שמגלה את סוד המבוך בחיים אלה. דעתי האישית.

יש הרבה מאד נתיבים ושיטות המספרים לנו שבתת מודע יש אמונות סותרות כוונה, והן אלה שלא מאפשרים לדברים לקרות.

זה נכון. עם תוספת. אם למשל אצור כוונה ללמד בכל העולם סדנאות, וזה לא קורה, כנראה שמתקיימות בתוכי זיכרונות סותרות כוונה. זה לא חייב להיות באותו נושא, אבל אותם זיכרונות יביאו לחיי חוויה שונה מהכוונה אותה ביקשתי לעצמי. התוספת שאני רואה היא – שכל זמן שבתוכי יש אמונות וזיכרונות כפי שאנו קוראים להם, אשר חותרים נגד הכוונה החדשה, ואנחנו לא מנקים, לא נוכל באמת להיחשף לכוונה חדשה אמתית נטולת זיכרונות. המחשבה שתגיע מאיתנו תהיה צבועה בזיכרונות ויש מצב שאין בה השראה. זאת אומרת ללכת וללמד בכל העולם סדנאות אולי לא תהיה הכוונה שהיא למען טובתי הנעלה ביותר. טוב, עכשיו נראה שאני צריכה לפשט את מה שאמרתי עוד.

מחשבה יוצרת מציאות כאשר היא באה מהשראה.

רוב מה שמגיע לעולמינו , מגיע מתוך הזיכרונות החיים בתוכנו ואשר מושכים אלינו שוב ושוב את אותם התנסויות. מחשבה היוצרת מציאות ישנה. קצת מרגיש כמו מחשבה יוצרת מציאות שנתקעה על מסלול אחד ולא יכולה לצאת ממנו.

המחשבה היא לא שלנו. אחזור על זה שוב ברשותכם, המחשבה לא שייכת לנו. אנחנו בסך הכל הכלי שדרכו מחשבה עוברת. המחשבה שייכת “לנו” כאשר היא באה מעולם המתים. מעולם הזיכרונות. והשייכות כאן היא זמנית ולו רק בגלל השימוש המופרז באותה מחשבה. כל מה שהיא רוצה זה ריפוי. ולכן, כל עוד יש בנו זיכרונות סותרים בתוכנו, אנחנו אנשים שמנוהלים לחלוטין. יש אמירה כזאת : הולכים מתים . או חיים מתים…לא בטוחה. שניהם עובדים.

בכדי שמחשבה אכן תיצור מציאות רעננה, עליה להגיע מהשראה. ומה לעשות, אין לנו שליטה על הדבר כלל. ממש מלכוד 22. מצד אחד מחשבה יוצרת מציאות, מצד שני היא מגיעה מתוך השראה, ללא אג’נדה. מצאתי את עצמי אינספור פעמים מנקה ומנקה ואז משפט יוצא לי מהפה המגשים עצמו ברגע. אי אפשר להתכונן לזה. זה לא משהו שדנים בו. (חוץ מכאן, השיתוף הוא מנטלי, עם זאת אין לקחת מילים אלה ברצינות יתרה. זיכרון…)

לסיכום, אם הצלחתם לעקוב אחרי עד כאן, אסכם ואומר, מחשבה יוצרת מציאות אם אנחנו בנוכחות מוחלטת והדברים נאמרים מתוך נקודת האפס. אין לנו שליטה על כך! כל מה שיש לעשות זה לנקות את הזיכרונות שבנו, ואז לפרקים נמצא עצמנו בתוך המרחב הקסום של נקודת האפס. שבו כל מה שעובר דרכינו דרך מחשבות, מגשים עצמו . בלי שנדע מה הולך להיאמר, והרי האלוהי שבי יודע בדיוק מה ראוי להגשים דרכי. ברוך השם. אני פטורה מכך.

אני מאד אוהבת אתכם

תודה על מסע הבחירות שאפשר לי לבחור בניקוי הזיכרונות בתוכי.

ותודה על כל הניקויים שלכם

סמדר