כאבי  שיניים. מכירים את זה? לפני מספר שנים הלכתי לבדיקה מקיפה והדיאגנוזה הייתה – החלפת כתרים בשיניים הקדמיות , עקירה ועוד. ממש פרויקט. החלטתי לא להסכים לכלום מיד. אמרתי לרופאה שלי שאני צריכה להיות עם זה, להחליט מה מדויק עבורי ועבור שיניי. היא הסכימה, וקבענו לשוחח כאשר התמונה תתבהר.

ניקיתי וניקיתי, והתחלתי להתבונן בשיניים שלי ממבט חדש. הילדה הפנימית היא האחראית על תפקודי הגוף. והשיניים הם בעצם חלק מעצמות הגוף. הרעיון של עקירת שן הפעילה בי פחד…אחד גדול שכזה. והרי הפחד יושב על הילדה הפנימית. הוא הזיכרון שהופעל. הידעתם שהרדמה לא נחשבת עבור הילדה הפנימית. הרדמה היא רק להכרה המודעת, לאינטלקט שלנו. הילדה הפנימית לא נרדמת אף פעם. היא זוכרת כל כאב שיניים, כל עקירה ועקירה וכל סתימה, כתר ומן הסתם כל ניתוח שעברנו. לא מפליא שיש בנו הרבה זיכרונות טראומטיים שקשורים לכאבי גוף.
ביקשתי סליחה, אמרתי תודה, אני אוהבת אותך, אני מצטערת, ועוד ישירות לפחד. לזיכרון. היה בי סירוב מוחלט לעקירה. המשכתי לנקות..הסירוב התעקש. ממש לא צועק. לא יכולתי להתכחש , ולמרות שהרופאה אמרה לי שיש לי דלקת שם וחייבים לעקור…מכירים את האמירה הזאת של הרופאים? חייבים לעשות את זה😊 משהו בי אמר לא. אפשר גם בלי עקירה. קיבלתי מסר שהשן חיה בתוכי ואל לי להמית אותה.

יצרתי קשר עם הרופאה והתחלנו טיפולים. תוך כדי אמרתי לה שאני לא מוכנה לעקור. ואם זה בסדר מבחינתה, לבדוק שוב את השן בצילום נוסף כדי לראות אם אפשר בלי. ניקיתי תוך כדי בלי הפסקה. ניקיתי גם את הכיסא שישבתי עליו, את כל סוגי המלקחיים שלה, ניקיתי ביחס אליה, משפחתה קרוביה ואבות אבותיה, כל המקום בכללותו. הופתעתי ושמחתי כאשר היא הסכימה לבדוק שוב.
לא יודעת איך לכם חווית הביקור אצל רופאי השיניים, אבל עבורי, כל ההסכמה הזאת שלה, שיתוף הפעולה הזורם הזה, היה תיקון אמתי.
נס קרה. הדלקת בשן די נעצרה. היא אמרה שהיא לא מבינה מה קרה. בצילום הקודם זה נראה אחרת. עכשיו נראה שאפשר לשים כתר על השן , לוותר על עקירה ושתל. וכך קרה.
מאז הייתי עוד פעם אצל רופא אחר.. והספור חזר על עצמו. הוא הסכים למשהו אחר מהדיאגנוזה שלו, וטען שהוא לוקח סיכון מקצועי. חודשים לאחר מכן, הסיכון שהוא לקח, הצליח.

מה אומר, האלוהות בהחלט מאפשרת לנסים לקרות. אם אני מוכנה לנקות את מה שמתקיים בעולמי, 100%, ולא מטרידה את עצמי בכל השאר, המתנות מגיעות והם נפלאות יותר מכל מה שיכולתי לחשוב עליו. אני מודה לאלוהות שאני לא צריכה להתעסק במה שאני מבקשת לחיי. יש כל כך הרבה לנקות בתוכי, כל כך הרבה כבר נוצר מחשיבה קלוקלת ומצומצמת בעולמי. זה די והותר. וחוצמזה, מה אני בכלל רואה? 15 יחידות של מידע בשנייה בעוד ש15 מיליון יחידות מידע קורות בו זמנית באותה שנייה של זמן. זה מגוחך לחשוב שאני בכלל יכולה לדעת מה נכון לי. האלוהות שבי יודעת עליי הכול!!! איזו הקלה.

תודה על האינטלקט שלי שבזמן זה בחר בניקוי!

תודה לכם על כל הניקויים שלכם. ביחד זה יותר.

אני אוהבת אתכם
סמדר