המתנה

מה הקשר בין המתנה לתהליך הניקוי. הקשר בין המתנה להשראה?

אז מההתחלה…כאשר למדתי את שיטת ההו’אופונופונו, כבר הייתי עמוק בהמתנה. נחשפתי לשיטה אחרת שהמתנה היא שער מרכזי ביותר לשינוי. והמתנה הייתה באמת מתנה. מתנה שאפשרה לי לשמוע את מה שרץ בהכרה שלי ומנסה להפעיל אותי . לעשייה , לדעתנות , לצדקנות. תנועה שהוציאה אותי מעצמי ומיקמה אותי בעיקר בחשיבה. התאמנתי לא לשתף פעולה עם ההכרה שלי.
ואז התחלתי לנקות דרך ההו’אופונופונו. בעיקר עם ארבעת המשפטים שהעצימו את חווית האהבה בחיי. באותו זמן חקרתי את כל מה שהיה על הנושא באינטרנט. הבנתי שיש כלי מסוים אחד שנקרא 12 השלבים של ההו’אופונופונו , הוא לב השיטה ואשר נלמד  רק בסמינרים בחסות IZI. הם לא העבירו אתם בארץ.
כתבתי להם מכתב. אחרי הרבה מאד התאפקות לא לכתוב….. הרי הייתי בהמתנה. אבל משהו חזק דחף אותי וכתבתי לעמותה מכתב. כתבתי בו שאני למדתי הו’אופונופונו, ושאני מאד רוצה להעמיק את הלימוד שלי ואם יש להם תכנית להגיע לארץ. ובעדינות אומר שהתשובה שקיבלתי הייתה סוג של הדיפה עדינה עם אמירה, אנחנו לא זזים בלי הדרכה אלוהית.
אז המתנתי. והמשכתי לנקות. ושוב לא התאפקתי אחרי איזה שנה נוספת שעברה, וכתבתי להם שוב. הפעם כתבתי שאני ממש חושבת שלישראל ההדרכה הזאת חשובה ואם אפשר לשאול את האלוהות על כך. הפעם קיבלתי תשובה קצת אחרת, שאמרה שהם יבדקו זאת ובוא נראה. 😊
המשכתי לנקות. עד שיום אחד אחד קיבלתי טלפון וביקשו ממני לתרגם את החומרים. הם באים לארץ ולא היה לי בכלל מושג איך הגיעו אליי. בשלב הזה המתנתי כל כך הרבה שבהירות הייתה ואמרתי כן. התחלתי בסוג של אימון , תרגול ולימוד החומרים וככל שאני נכנסת לעולם הזה, אני מבינה שיש כאן סיפור של המתנה לא פחות משמעותי מהשיטה שהזכרתי מקודם. וכאן ההמתנה מוסברת אחרת. בזהות העצמי דרך ההו’אופונופונו, כל מה שמגיע לחיינו הוא זיכרון. ואם נגיב מיד לאותו זיכרון, אנחנו בעצם נפעל במסגרת אותו זיכרון. זה מתאפיין בחיים מתים משהו.
בראיון המפורסם של ד”ר היו לן שפורסם ביוטיוב, הוא מעלה שם בשיחה את זה שהוא לא הסכים לראיון הזה מיד. בהתחלה היה בו לא…והוא המשיך לנקות זמן מה עד שתשובה חיובית הגיע שהפתיעה גם אותו. הוא אומר שחשוב לו להגיד כן רק למה שהאלוהות שבתוכו הסכימה. הוא לא זז במרחב אחרת.
אם משהו מגיע לחיים, ואנו ממתינים ומנקים את מה שזה מעלה בנו קודם לפני שאנחנו מגיבים לדבר, הסיכוי שנפעל מתוך השראה עולה מאד. אני מצאתי את עצמי מאמצת את דרך החשיבה הזאת. וההמתנה בחיי היא חלק מאד מהותי מכל התהליך של הניקוי. חשוב ליצור איזה מרחב פנימי שמאפשר התבוננות על הדבר, כדי שנוכל ליצור הפרדה בננו לבין הדבר או הזיכרון. הזיכרון שמגיע יכול מאד לבלבל ולתת תחושה שהוא מי שאני באמת. אם יש החלטה פנימית של תרגול שמראש אומר, אני לא מחליטה כלום מיד. אני ממתינה ורואה מה עולה כאשר משהו מגיע לעברי, בין אם דרך שיחה עם חבר , או הצעת עבודה, או פנייה לסשן, או אימא שמתקשרת, אם אני מנקה לפני שאני מחליטה, הרצון לשתף פעולה או לא הופך עבורי להרבה יותר ברור. ההרחקה המודעת הזאת מהחלטה מהירה, הקדשת זמן ניקוי עד שתשובה תתבהר, מחזקת את אפשרות החזרה לנקודת האפס. זה יכול להיות מאתגר במיוחד עם מה שמציעים מפעיל בי התלהבות של ממש. כביכול משהו שחיכיתי לו , שאמרתי לעצמי שזה בעצם הכיוון שאני רוצה להתעסק בו. לעצור במצב כזה, זה יכול להיות מאתגר בהחלט. כבר פעלתי בפזיזות מספר פעמים בחיי וראיתי לאן זה לקח אותי…לא חוויה משהו. ואם יש תשובה חיובית, מתחיל תהליך אנרגטי של ניקוי כל המעורבים בדבר. על זה אכתוב יותר בפוסט חדש. זה מהדהד בכם? אתם מוצאים המתנה בתהליך הניקוי שלכם? זה עוזר לכם?

אני אוהבת אתכם מאד

תודה על כל הניקויים שלכם.
סמדר

Leave a Reply

Your email address will not be published.