מה קיים בתוכי?

קהילה יקרה
פנויים?

רציתי לכתוב לכם שאלו ימים היסטוריים של שינויים.
למה היסטוריים? כי קורים כעת דברים שאולי מעולם לא התרחשו קודם.
ואולי בעצם….אין חדש תחת השמש…ובעצם מה שאנו חווים זה סיפור החוזר על עצמו.
ממש היום הקשבתי לאיזה אודיו של מישהו שעשה מחקר המתפרס על פני כמה מאות של שנים
והוא מתמקד על התקופות הקודמות על פני היסטוריה בהם התרחשו מפולות כלכליות , דיכאון כלכלי ומה התרחש באותם ימים. די אחד לאחד. כמובן יש דקויות קצת שונות, בגלל שבכל זאת התרחשה אבולוציה, אבל העיקרון דומה.
ואני שואלת את עצמי בימים אלו, מה קיים בי אשר תרם לכל הבלגן הקולקטיבי הזה. והרי זה לא רק כלכלה מתפרקת, גם יש השתלטות די ברורה שלטונית אשר פוגעת בזכויות האזרחים בכל העולם, בחופש הביטוי ועוד.
האם זה משהו חדש?
ככל שאני שואלת את עצמי מה קיים בי אשר מביא התנסות זו לחיי, גם אם זה לא נוגע בי כל כך, והרי אני חיה במקום מאד פסטורלי ועל פניו לא חווה סגר. ובכל זאת, זה חלק מהמציאות של כל מי שסביבי, של העם אליו נולדתי, של משפחת העולם כולו ואני חלק. אז, תוך כדי כתיבת מילים אלה, אני עוד יותר רואה עד כמה יש משהו בפנים אשר מבקש חרטה וסליחה.
אני רוצה להציע כאן על פני הרשת המחברת ביננו בזמן זה, אולי יהיה טוב אם השאלה הזו תהדהד בתוכנו. ההזדמנות הקולקטיבית כאן היא עצומה וביחד בקשת החרטה והסליחה המשותפת שלנו ביחס למה שקורה כעת יכולה להיות עוצמתית במיוחד .
אני אכתוב כעת תפילה שעולה בי…
בורא אלוהי, אבא אימא וילד כאחד
מה קיים בי אשר מביא לחיי התנסות שכזאת אשר בה חופש האדם נרמס, שהפחד מחלחל , שהזעקה הקולקטיבית לשינוי נראה כלא עוזר. אני הולכת בעיר ומרגישה את הדיכאון השורה מסביב
את הפחד ואת הייאוש. אני מתחרטת על מה שקיים בתוכי ועולה בי כתוצאה ממה שמתרחש. אני מבקשת סליחה על זיכרונות, קארמה החוזרת על עצמה אשר אל שמתי לב אליה ועדיין מנהלת את עולמי. אחיי ואחיותיי מסביב לכל העולם בזעקות וכאב. אין לי מושג איך לנקות נושא כל כך רחב, מורכב ודורי. ההתרחקות מהאור ומהריק כנראה הביאה את הסבך הזה . האם תסכימי תבונה אלוהית להנחות ולהראות דרך? האם תביאי בפניי כלי ניקוי המתאימים למה שמתרחש? אני יכולה לראות שיש כאן לידה למשהו חדש…אבל הפירוק המתרחש כרגע , האם יש אפשרות להקל ?
תודה שאת מקשיבה לי, תודה שאת מלווה אותי, תודה שתפילותיי נענות
אני אוהבת אותך

אני מזמינה את כולכם, לכתוב את תפילתכם בתגובות, אם הנושא נוגע בכם גם.
תודה לכולכם על שבחרתם לקחת אחראיות על כל מה שקיים בתוככם.
תודה לכל האוניהיפילים שלכם אשר מרפים ומשחררים את המטען אשר בזיכרונות בכדי לחזור הביתה.
אני אוהבת אתכם מאד
סמדר דבורה
נ.ב. ההרשמה לסמינר 2 פתוחה ומיועדת לכל מי שכבר למד לפני שנתיים את הסמינר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *