התבוננות ברצון

לפני איזה חודשיים התחלתי לקבל מסר ברור ללמוד קבלה.

והאמת שלא רציתי. אבל זה לא הניח לי. אז נכנעתי וחיפשתי באינטרנט מה יש באזור שלי. ולאחר שבוע בערך של חיפושים, מצאתי איזה קורס יסודות שבדיוק עמד להתחיל. והתחלתי.

זה לא פוסט על קבלה. אז אין עידוד ללכת וללמוד. נראה שנשלחתי ללמוד קבלה כדי להבין שמה שאנחנו עושים בזהות העצמי דרך ההו’אופונופונו זאת הדרך הפרקטית ביותר שאפשר כדי להגיע למה שהקבלה שואפת אליו. איחוד פנימי . לומר שנכנסתי לפליאה גדולה על מה שאני שומעת בלימוד, יהיה עדין במיוחד. אין ספק שלנו, ליהודים , יש דרך להסביר דברים ולהעמיק שהינה ייחודית. כל כך הרבה חכמה והגות עצומה של צדיקים ואנשים עם השגות רוחניות. מרתק ממש. אבל הרמה הפרקטית ….מאותגרת. באמת באמת זכינו..

אחד מהנושאים המדוברים הוא על הרצון. ויש הזמנה ברורה להתבונן על המוטיבציה העומדת מאחורי הרצון. בניקוי העצמי דרך ההו’אופונופונו, יש לנו 2 אפשרויות. האחת היא להמשיך להרגיש קרבן לנסיבות החיים והשנייה לנקות את הזיכרונות ולחזור אל נקודת האפס. בקבלה הם מסבירים זאת בתמלול אחר – הם עושים הפרדה בין רצון לטובה עצמית בלבד לבין רצון להשפעה מהשורש שפע…להפצת אהבה.

המיינד מתרגל לדרך התבוננות מסוימת . משהו שהוא מכיר, מייצר עבורו מרחב של הסתרה. ואז יכול להיווצר מצב שהזדהות עם זיכרון היא דבר נסתר. מכירים את החוויה שבהתחלת לימוד של שיטה כלשהי, המיינד עוד קצת בהלם והשינוי לעבור שינוי מועצמת? המיינד עוד לא מצא דרך לחבל. כתוצאה מהתבוננות דרך עיני הקבלה, פתאום יכולתי לראות שמצד אחד אני בוחרת בניקוי ועם זאת יש המון צבים שאני בוחרת עבור עצמי. זה קורה הרבה יותר ממה שחשבתי והייתי מוכנה להכיל.

כל כך הרבה שנים של ניקויים ותהליכים אני עדיין רוצה לעצמי ממקום אנוכי במינון מפתיע. אין בדבריי לומר שקבלה עבור עצמי זה דבר פסול. הכול קשור למידה. הבנתי שקורבנות פנימית תופסת מקום שיכל להתמלא באהבה. אז אין ספק שלימודי הקבלה תורמים לי לראייה חדשה את עצמי, את העולם, את הבורא ובמיוחד מחזקים ומקרבים אותי יותר אל זהות העצמי דרך ההו’אופונופונו שממש יוצרת את הגשר הפרקטי להתעורר מהחלום של הנפרדות. נראה שניקוי הזיכרונות יימשך כל החיים.

ותמיד תמיד יש אפשרות לנקות יותר. לא סתם מורנה נלמאקו סימאונה רוב הזמן בניקוי מדיטטיבי. ד”ר היו לן מספר שבזמן שהוא היה מעביר את הסמינרים, היא הייתה יושבת בפינה בעיניים עצומות ומנקה או משהו😊ועוד הוסיף שהיא הייתה זזה ככה עם הגוף מימין לשמאל בתנועה מתמשכת וכל הכיתה הייתה זזה אתה. יכולים לראות אז זה? בדמיון שלי זה די מצחיק.

מתוך המצב החוויתי החדש באה לי תפילה
“בורא אלוקי/מקור/אני אינסופי, מה קיים בי במשפחתי קרוביי ואבות אבותיי אשר מקיים מציאות המעודדת קרבנות והפרדה ומביאה לפיצול פנימי מאהבה. אני מבקשת סליחה על כל אותם יצירות לא מודעות. אני מבקשת תיקון אמתי ושלם. אם יש משהו נוסף שעליי לדעת, אני פתוחה לדבר. תודה. אני אוהבת אותך. “

תודה תודה תודה על הבחירה בניקוי!

תודה לכל הדורות אשר עסקו ועוסקים בתהליכי ניקוי!

בזכותכם הדבר מתאפשר.

אני אוהבת אתכם
סמדר דבורה

Leave a Reply

Your email address will not be published.