אור אינסוף

יום כיפור מאחורינו, וסוכות בדרך. הבנתי משהו היום לגבי ביחס לסיפור היהודי.
ואני מראש מתנצלת על מה שאכתוב כאן, אין זה בא לפגוע או להטיל ספק בנתיב של כל מי שקורא מילים אלו. סך הכול מרגישה שאולי אוכל להוסיף התבוננות שכרגע מתקיימת בתוכי והכול ביחס לזהות העצמי דרך ההו’אופונופונו.

אנחנו מנוהלים על ידי מידע. כל העולם הזה מתקיים ממידע. בשפה שלנו זה נקרא זיכרונות.
ואני יצרתי תפילה פנימית אשר ביקשה לחזור למצבי המקורי, בצלמו ודמותה. ממש ביקשתי עזרה איך לנקות את מה שקיים בי ומפריד אותי מהבורא. נדחפתי ללמוד קבלה. אורות גדולים, באמת. התאהבתי ועדיין מוקסמת , מאותגרת ומה לא.

וקלטתי שבעצם נשלחתי ללמוד קבלה מכיוון שהיו בי כל כך הרבה התנגדויות, מניעות ובערות לגבי היסודות מהן הגעתי. שק שלם של סיפורים וזיכרונות. אז נשלחתי כדי לנקות בדיוק את זה. ועל הדרך להתאהב. התהליך לא הסתיים, אבל עכשיו אני יכולה לראות שבעצם, מתקיימים בי כל מיני אמונות קולקטיביות המשנות את תפיסת המציאות שלי ברמה שמה שאני חווה כאמת, הוא בכלל שקר מוחלט. השקר הזה צובע את כל הראייה שלי, סוגר את הלב ואני אפילו לא מבינה עד כמה עד שהמסך מתפורר ומשהו חדש מתגלה לי.

להעז להסתכל על הזיכרון אשר הוביל אותי להיוולד במדינת ישראל, למשפחה יהודית , לדורות במשפחתי אשר היו חרדים, תלמידים חכמים ורבנים, לשבט הלוויים, זה בהחלט התבוננות שאני לא מבינה בה ואם זה היה תלוי בי בלבד, זה בטח לא היה קורה. רק השראה יכלה לקחת אותי לכאן. מניקוי לניקוי, כמו ללכת על האבנים הצהובות של דורותי מארץ עוץ. הבוראת מובילה בדיוק לאן שצריך , כי מה אני יודעת?.

יש בי כבוד חדש לדורותיי, כבוד ואהבה למקורות מהם באתי, ומשהו פנימי עמוק משתנה בתפיסת המציאות שלי. כאן תמיד יש את ה”סכנה” להשתקע ולחשוב שהנה, מצאתי את עצמי. אבל אני אפס מגבלות. אני לא הסיפור היהודי וזהו. אני אור אינסוף…דף חלק במהות האמתית שלי, מעבר לכל תפיסה, זמן ומרחב. האם אני מוכנה להמשיך ולנקות ולאפשר לשינוי לקרות דרכי? והופ שאלה עלתה לה….עוד זיכרון.
אז נחזור אל תודה תודה תודה, הנני האני, אני אוהבת אותך, נשימה, אני מבקשת סליחה, מי שמש כחולים, נחזור לכאן ולעכשיו ונעמיק .

אני מודה לבורא אשר הפגיש אותי עם ההו’אופונופונו
אני מודה לדורותיי על ההשגות ועל הגילויים והאהבה
אני מודה לילדה הפנימית שלי אשר מוכנה להרפות וגם לבלות זמן איתי😊

אני מאד אוהבת אתכם
אני אוהבת את הניקויים שלכם ואת מי שאתם

חג שמח לכולנו
מי ייתן ואתם, משפחתכם, קרוביכם ודורותיכם תחוו שלווה ואהבה מעבר לכל הבנה

סמדר דבורה

4 thoughts on “אור אינסוף

  1. ווואו מהממת. אמאלה אני מרגישה את הלוייה שבך!!! התחתנתי עם כהן שהוא משבט לוי כידוע… ובכלל כל העניין הזה של זיכרון ויהדות.. גם היהדות היא בעצם זיכרון? והתורה? אני בקונפליקט אדיר אשמח לעוד פוסטים בנושא… תודה תודה תודההה

    1. רינת יקרה, אנחנו ממש מנוהלים על ידי זיכרונות. גם תפיסת היהדות שלנו היא זיכרון. והרגש המלווה אליו.
      הניקוי מגיע לשורש העניין. הבנת המשפחה הפנימית מאפשרת לנו לקיים את הניקוי ברמה הפנימית העמוקה ביותר. ככל שמערכת היחסים בתוך המשפחה הפנימית מתיישרת, כך הביטוי בעולם בהתאם.
      אולי תהיה השראה לכתוב על הנושא. תודה על ההזמנה:) אני אוהבת אותך

  2. ?אז איך מסבירים את הצדיקים והצדיקות היהודיים שידעו את דרך האלוהות בעולם? האם באמת יש הבדל בין העמים?
    ולמה כתוב שה’ בחר אותנו?
    ושאלה אם מגיעים אליי כמה פעמים (יותר מ3) כלי ניקוי מסוימים אבל לא ברצף באותו הרגע.. זו השראה או זיכרון?
    תודה שענית!!!! תודה תודה

    1. רינת יקרה, אני לא מסבירה. שאלות הם זיכרונות. כמו גם רגשות. ה תשובה קיימת בתוכנו ברגע שמתאפסים. לכן כאשר עולה שאלה שאפשר לפלפל בה, עדיף יש להתחיל לנקות. ואם השראה באה עם תשובה פנימית, מה טוב. אם שקט חוזר, נפלא. עבורי מה שמגיע 3 פעמים זה השראה. תודה על ההזדמנות לניקוי
      אני אוהבת אותך
      סמדר דבורה שירה.

Leave a Reply

Your email address will not be published.