אור וחושך, הם צמד חמד. עד שהאור “מאיר” את כל מה שחשוך.
אין לי מושג איך זה נראה, יש מצב שזה מצב שלא מתקיים בעולם זה. עולם זה מושתת על מצב ניגודים. אם יש בכם הבנה , אשמח לשמוע אותה.
בתהליך הניקוי דרך ההו’אופונפונו, הניקוי מוחק את הזיכרונות החוזרים על עצמם בתוכנו, אותם זיכרונות אשר יוצרים את “הסיפור” , את הזהות המצומצמת האומרת לנו מי אנחנו, ומקרבת אותנו אל מהותנו האמתית. אט אט זיכרון משמעות חיינו נחשף. הבחירה שיש בידינו להשוות צורה לבורא בתוכנו, או לא.
אם אני בוחר/ת להשוות צורה, אני מתחילה לחוות עליות ומורדות. חוויות של אור ואז חוויות של חושך (זיכרונות), ולפני ממש כמה ימים אחד מחברי הקבוצה שיתף שבשבוע הראשון לתרגול הכרת תודה הוא חווה אור גדול, ואז נפילה גדולה בחוויה, ספק וחוסר אמונה.
הירידה היא למען העלייה, והעלייה למען הירידה. איך נבין את מצבנו אם לא נרד אל המקום האמתי שבו אנו נמצאים? יש בנו כל כך הרבה זיכרונות, כל כך הרבה רשמים שנחרטו מרגע בריאתנו עד להיום, והם מפרידים אותנו מהאפשרות להתבסס בנקודת האפס, ולהיות במצב של השראה תמידי.
כל פעם מחדש הירידה מגיעה לאחר עלייה ומראה לי את מה עוד יש לבקש עליו סליחה ומחילה. איפה עוד תפילה רלוונטית והתערבות אלוהית. שמתי לב שהמוכנות שלי לירידה יוצרת קטישה רוחנית בתוכי ואין בה טעות אחת. זה המסלול שהבורא מביא לחיי כדי להכין את הכלי. שביעות הרצון מעצמי לפעמים ממש מזעזעת אותי. עכשיו כשאני כותבת מילים אלו, עולה בי ההכרה שהרבה אנשים בעולם נמצאים בתחושת חוסר ערך עצמי. אצלי זה מתקיים לשני הכיוונים. מצד אחד אפסות מול הבורא, ומצד שני גדלות. מה שמראה לי שלהגיע אל קו האמצע זאת תפילה ראויה.
“בורא אלוהי, אבא אימא וילד כאחד, מה קיים בי אשר מביא בי את תחושת הגדלות והקטנות, היפוכים של אותו מטבע? איכויות אשר מפרידות אותי מטוהר מידות ומהאפשרות לאהבה ללא תנאי?
האם תוכלי לעזור לי בתהליך הניקוי? האם אוכל בחיים אלה להרפות בכלל מהרשמים אשר יצרו תבנית שכזאת? תודה שאת מראה לי שוב ושוב את מצבי האמתי . תודה על המסע.
אני אוהבת אותך מאד ומבקשת את עזרתך. תודה!”
אם נאהב ונקבל את הירידה, העלייה שתבוא אחריה תעמיק את דיוק הבחירה. כגודל העלייה כך גודל הירידה, אז קחו בחשבון שמי שנח על זרי דפנה, עלול לקבל בעיטה בתחת. 😊 וזה נכתב מניסיון.
תודה לכם על הבחירה לקחת אחראיות
תודה שהתיקון שלנו מתקיים
תודה שהבורא/ת מורידה ומעלה, מעלה ומורידה
תודה לבחירה להשוות צורה
אני מאד אוהבת אתכם
סמדר דבורה
סמדר אהובה,
לא מזמן שמעתי שיר של איזה חסיד ברסלב, “חושך זה אור”. חיפשתי את המילים ואני מעתיקה לך חלק מהן: “חושך זה אור שלא התפללו עליו, חושך זה אור שלא ריחמו אותו מספיק; זה ילד בלי חיבוק, בלי אהבה” (כמו בשיר הערש “צחקה בובה זהבה, וצחק מאוד הדוב – למה לגרש החושך, ןהרי הוא ילד טוב…”)
נזכרתי בזה לפני כמה ימים. ראיתי עם הילדים שלי את הסרט “דורה ועיר הזהב האבודה”. לא בדיוק יצירת מופת, כמו שאפשר לתאר, ובכל זאת היה שם קטע שעשה לי עור ברווז: אחד הנבלים בסרט התוודה שהוא אדם רע. דורה התנגדה ואמרה לו בלהט: “לא נכון!!! עמוק בלב כולם טובים”. זה כל כך ריגש אותי. והכול הסתדר לי – באמת עמוק בלב כולם טובים. הרי כולנו בילדותינו חלמנו להיות גיבורי על ולהציל את העולם, כולנו בעד האנדרדוגים, כולנו מקווים בסרטים שהטובים ינצחו. באמת בכולנו יש טוב, זה הגרעין והבסיס שלנו, היהלום שבלב.
הרוע בא רק מהאומללות, מתעייה ואובדן דרך. כשטוב לנו, (למשל, כשאנחנו מאוהבים) אנחנו רוצים שכולם יהיו מאושרים, אבל כשרע לנו דברים עלולים להסתבך… וזה אנושי כל כך.
ההבנה הזאת מאוד עזרה לי לסלוח לעצמי לקראת יום כיפור. לאהוב גם את מה שבי שנראה כמו רוע, זה כמו לחבק באהבה ילד שמשתולל ומתפרע, שצורח ושובר חפצים, להביט לו בעיניים ולהגיד לו – מותק שלי, רק רציתי להזכיר לך -אני יודעת שאתה טוב. כל השאר שטויות. פשוט שכחת לרגע והלכת לאיבוד…
גמר חתימה טובה.
באהבה רבה
מיכל
מיכל אהובה
תודה על השיתוף
אני מאד אוהבת אותך!
גמר חתימה טובה לך, למשפחתך קרובייך ודורותייך